מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת בטיחות ויעילות מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) בחולים מאושפזים עולה כי הטיפול התרופתי מלווה בשיעורים גבוהים יותר מספרית של אירועי קטואצידוזיס, אך בשל שיעורים נמוכים של סיבוך זה דרושים מחקרים נוספים בנושא.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות בטיחות ויעילות מעכבי SGLT-2 בחולים מאושפזים. מטרתם כעת הייתה להשלים חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, Emcare ו-Cochrane לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרי עוקבה תצפיתיים שבחנו את הטיפול התרופתי בחולים מאושפזים.
הסקירה השיטתית הובילה לזיהוי 23 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 19,846 משתתפים (29.5% עם סוכרת מסוג 2), אשר כללו השוואה בין מעכבי SGLT-2 ובין פלסבו או טיפול פעיל אחר. שיעורי קטואצידוזיס עמדו על 0.210 מקרים ל-100 שנות-אדם עם טיפול במעכבי SGLT-2 לעומת 0.140 מקרים ל-100 שנות-אדם בקבוצת הביקורת (יחס שיעורים של 1.50, רווח בר-סמך 95% של 0.56-4.23).
טיפול במעכבי SGLT-2 לווה בשיעור נמוך יותר של אשפוזים חוזרים ופניות דחופות להערכה רפואית (יחס סיכויים של 0.64, P<0.01) ושיעורי תמותה נמוכים יותר (יחס סיכויים של 0.74, p=0.03) במחקרים להערכת אי-ספיקת לב והיארעות נמוכה יותר של נזק כלייתי חד (יחס סיכויים של 0.76, p=0.03) בכלל המחקרים האקראיים ומבוקרים.
הסקירה כללה 20 מחקרים תצפיתיים ולא זיהתה סיכון מוגבר לאירועים חריגים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במעכבי SGLT-2 בחולים מאושפזים לווה בשיעורים גבוהים יותר מספרית של אירועי קטואצידוזיס, אך בשל שיעור נמוך של סיבוך זה למחקר אין עוצמה מספקת לזהות הבדלים משמעותיים ולכן דרושים מחקרים נוספים בנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!