טיפול אנטיביוטי אינו מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי אין קשר בין טיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר לדמנציה או ליקוי קוגניטיבי במבוגרים בריאים בגילאי 70 שנים ומעלה. עם זאת, החוקרים מהרווארד מדווחים כי ייתכן ומשך המעקב אחר המשתתפים במחקר לא היה ארוך דיו בכדי לזהות השפעות ארוכות טווח של טיפול אנטיביוטי על הזדקנות קוגניטיבית.

החוקרים השלימו מחקר הארכה של מחקר שהושלם וכלל למעלה מ-13,500 מבוגרים מאוסטרליה (גיל ממוצע של 75 שנים, 54% נשים) ללא אבחנה קודמת של דמנציה, מחלות לב וכלי דם, מוגבלות גופנית או מצבים מסכני חיים. הערכת ניפוקי מרשמים שימשה לזיהוי טיפול אנטיביוטי, תוך סיווג המשתתפים במחקר לאלו שטופלו בתרופות אנטיביוטיות (62.5%) או לא קיבלו טיפול אנטיביוטי במהלך השנתיים הראשונות למעקב.

המשתתפים השלימו הערכות קוגניטיביות שנתיות באמצעות מבחנים סטנדרטיים להערכת תפקוד קוגניטיבי גלובאלי, זיכרון אפיזודי, שפה, תפקוד ניהולי ומהירות פסיכומוטורית. אבחנת דמנציה התבססה על קריטריוני DSM-4.

לאורך חציון משך מעקב של 4.7 שנים תועדו 461 מקרים של דמנציה ו-2,576 מקרים של ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה.

מניתוח הנתונים עלה כי טיפול אנטיביוטי במהלך השנתיים הראשונות למעקב לא לווה בסיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.25), ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה (יחס סיכון של 1.02, רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.11), או ירידה במדדים קוגניטיביים לאחר תקנון למשתנים שונים.

החוקרים כותבים כי לא זוהה קשר בין תוצאים קוגניטיביים ובין השימוש המצטבר בתרופות אנטיביוטיות, טיפול אנטיביוטי ארוך-טווח, או משפחות טיפול אנטיביוטי ספציפיות (דוגמת ביתא-לקטאם, טטרציקלינים וסולפנואמידים).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי אין הבדלים משמעותיים בקשר בין טיפול אנטיביוטי ובין הסיכון לדמנציה בחלוקה לפי גיל, מין, מדד מסת גוף, מדדי תפקוד קוגניטיבי, או שימוש בתרופות המשפיעות על תפקוד קוגניטיבי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים מקור להפחתת החשש מפני השפעות קוגניטיביות שליליות של טיפול אנטיביוטי.

Neurology, Dec 18, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה עם סינדרום Lennox–Gastaut (LGS) המטופלים בקוצב  VNS מהדור החדש. חולים אלו היו חלק מהקבוצה הגדולה של מחקר ה־CORE-VNS. מחקר ה־CORE-VNS הוא מחקר פרוספקטיבי, רב־מדינתי ורב־יבשתי שעקב אחר 820 חולי אפילפסיה […]

  • מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    בחולים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של 88% בסיכון לאירוע מוחי המורגי בהשוואה לביקורות, בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 נרשמה עליה של 37% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ולא תואר הבדל משמעותי בסיכון לאירוע מוחי המורגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. מחקר העוקבה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך