פסיכיאטריה

אבטלה הינה הגורם המנבא המשמעותי ביותר של חומרת תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association)

מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association, עולה כי מצב התעסוקה הינו הגורם המנבא החשוב ביותר של חומרת תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית, כאשר קרוב לשני-שליש מהחולים עם ההפרעה הם מובטלים.

לדברי החוקרים, מהסקירה עולה כי תואר בעיקר קשר בין חומרת תסמיני PTSD (Posttraumatic Stress Disorder), כאשר הקשר תועד בעיקר עם זיכרונות חוזרים וחוויה חוזרת של הטראומה, או ניסיון להימנע מתזכורות לאירוע הטראומטי, כלומר, התסמינים העיקריים של ההפרעה.

החוקרים אספו נתונים אודות 104 חולים, כחל מתהליכי סקירה של מחקרים להערכת טיפולים בתסמונת דחק בתר-חבלתית. המדגם כלל בעיקר נשים (73%), בגיל ממוצע של 37.5 שנים. מרבית המשתתפים (71%) דיווחו על למעלה מאירוע טראומטי אחד, כאשר 38.5% דיווחו על תקיפה מינית כאירוע הטראומטי ביותר.

מעבר לאבטלה, סוגי טראומה חמורים יותר (דוגמת מלחמה או קרב או טראומה מינית לפני גיל 18 שנים) היו גורמים מנבאים משמעותיים אחרים לחומרת PTSD.

מאחר ומדגם המחקר היה מורכב ברובו מנשים, קשה להעריך את השפעת המגדר על טראומה מינית, אם כי הקשר תקף לגברים כמו גם לנשים.

במדגם המחקר הנוכחי, דרגת החומרה הממוצעת של ההפרעה הייתה גבוהה, עם מדד Clinician-Administered PTSD Scale של 77.4 נקודות. מרבית המשתתפים במחקר אובחנו גם עם דיכאון (80%) או הפרעת חרדה, דוגמת פוביה חברתית או הפרעת פאניקה. בלמעלה משליש (36.5%) תוארה היסטוריה של הפרעת שימוש בחומרים.

מהמחקר עולה קשר בין דרגת חומרה גבוהה יותר של תסמונת דחק בתר חבלתית ובין אבטלה (p<0.05). קשה לקבוע את הסיבתיות בין PTSD ובין אבטלה, אך די ברור כי ככל שהחלים במצב קשה יותר, כך סיכויי התעסוקה קטנים יותר.

החוקרים מציינים כי יש לקחת בחשבון כי PTSD עשויה להביא לסטיגמה במקום העבודה ומוסיפים כי כאשר שאלו אנשי צוות ב-69 חברות מובילות לדעתם בנוגע להעסקת יוצאי צבא, 61% טענו כי לא היו בטוחים באשר להעסקת אדם עם תסמונת דחק בתר-חבלתית.

במחקר הנוכחי קשה לקבוע אם ההשפעה של תסמונת דחק בתר-חבלתית על התעסוקה גדולה יותר מההשפעה של הפרעות פסיכיאטריות אחרות, דוגמת דיכאון מג’ורי, מאחר וחולים רבים סבלו מהפרעות פסיכיאטריות נוספות.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך