פסיכיאטריה

שימוש בנוגדי-דיכאון במהלך היריון אינו מעלה את הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה (Neurology)

אישה בהריון

השימוש בנוגדי-דיכאון סרטונרגיים במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מעלה את הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמחקרים קודמים הראו כי חשיפה לתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) או SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor) במהלך הטרימסטר השלישי עשויה להשפיע לרעה על היילודים, אין נתונים רבים אודות ההשפעה של תרופות אלו כאשר הן ניתנות בטרימסטר הראשון להיריון.

החוקרים בחנו את הנתונים מסדרת מאגרים משבדיה אשר כללו מידע אודות גיל האם, תרופות והיסטוריית פוריות; אבחנות קודמות של הפרעות פסיכיאטריות או אפילפסיה בהורים ובילדים; ומדדים סוציו-אקונומיים.

במאגרים אלו הם בחנו את הנתונים אודות כלל הילדים (1,551,906 ילדים) שנולדו בין תחילת שנת 1996 ועד סוף חודש נובמבר בשנת 2013, לזיהוי אבחנה של פרכוסים ביילוד במהלך החודש הראשון לחיים. הם גם בחנו תת-קבוצה של יילודים עם פרכוסים לאבחנה של אפילפסיה לפני גיל שנתיים. במטרה לאפשר זמן מעקב מספק, החוקרים כללו 1,367,087 ילדים שנולדו בין תחילת שנת 1996 ועד סוף שנת 2011, בניתוח להערכת אפילפסיה.

מהנתונים עולה כי 21,104 (1.36%) מבין 1,551,906 ילדים שנכללו בניתוח הנתונים נחשפו לתרופות ממשפחת SSRI, כאשר התרופות הנפוצות היו Sertraline (0.49%),Citalopram (0.48%) ו-Fluoxetine (0.2%). חשיפה ל-SNRI תועדה ב-2,211 (0.14%) ילדים, כאשר Venlafaxine הייתה התרופה הנפוצה ביותר (0.12%).

לפני תקנון, בקרב ילדים שנחשפו ל-SSRI או SNRI תועד סיכוי גבוה יותר לפרכוסים במהלך החודש הראשון לחיים, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (סיכון יחסי של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.94). כמו כן, בילדים עם חשיפה לנוגדי-דיכאון תועדה עליה של 21% בסיכון לאפילפסיה במהלך השנתיים הראשונות לחיים, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (סיכון יחסי של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.43).

עם זאת, לאחר תקנון להתוויות אימהיות לטיפול בנוגדי-דיכאון תועד סיכון מוגבר לפרכוסים ביילוד (סיכון יחסי מתוקן של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.79) ואפילפסיה (יחס סיכון מתוקן של 1.13, רווח בר-סמך 95% של 0.95-1.33). תקנון נוסף הראה כי היסטוריה של אפילפסיה אצל ההורה השפיעה מעט, אם בכלל, על הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד.

תקנון מלא לגורמים הקשורים בהריון ובהורה העלים את הקשרים המובהקים סטטיסטית עם הסיכון לפרכוסים (סיכון יחסי מתוקן של 1.1, רווח בר-סמך 95% של 0.79-1.53) ואפילפסיה (יחס סיכון מתוקן של 0.96, רווח בר-סמך 95% של 0.81-1.14).

מהממצאים עולה כי אין מקום לחשש מפני סיכון מוגבר לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד בעקבות שימוש בתרופות ממשפחת SSRI או SNRI בזמן הריון. עדויות אלו מספקות מקור הרגעה לרופאים ולחולים השוקלים את הסיכונים והיתרונות של שימוש בנוגדי-דיכאון בזמן הריון.

Neurology 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות Cenobamate בחולים עם אפילפסיה מוקדית (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות Cenobamate בחולים עם אפילפסיה מוקדית (Neurology)

     במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בבטיחות ויעילות טיפול ארוך-טווח ב- Cenobamateלהפחתת פרכוסים במבוגרים עם אפילפסיה מוקדית שאינה מאוזנת היטב.  החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, להערכת Cenobamate ובחנו את הנתונים אודות 355 מבוגרים פרכוסים מוקדיים שלא היו מאוזנים למרות טיפול בעד שלוש תרופות נוגדות-פרכוס.  מהנתונים […]

  • רפורמת ההפלות של שר הבריאות הורוביץ אושרה ע''י ועדת העבודה והרווחה של הכנסת

    רפורמת ההפלות של שר הבריאות הורוביץ אושרה ע''י ועדת העבודה והרווחה של הכנסת

    הודעת משרד הבריאות אפשרות להפלה תרופתית בקופות החולים, הסרת השאלות המשפילות ונהלים ארכאיים וביטול החובה להופיע פיזית בפני הועדה ובפני עובדת הסוציאלית – אחרי יותר מ- 30 שנה שהתקנות לא עודכנו, רפורמת ההפלות של שר הבריאות ניצן הורוביץ אושרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות ח”כ אפרת רייטן אישרה כעת את התקנות החדשות להפסקת הריון […]

  • סיכון מוגבר לתמותה אימהית בהריונות מורכבים על-רקע ממאירות (JAMA Oncology)

    סיכון מוגבר לתמותה אימהית בהריונות מורכבים על-רקע ממאירות (JAMA Oncology)

    הסיכון למספר תחלואות ותמותה אימהית גבוה יותר בהריונות מורכבים על-רקע מחלה ממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. נכון להיום, מעט מחקרים בחנו את הקשר בין ממאירות ובין תחלואה ותמותה אימהית. החוקרים מסבירים כי לצד העלייה בהיארעות ממאירות בקרב נשים בגיל הפוריות חל גם שיפור באפשרויות הטיפול ותוחלת החיים של נשים […]

  • אבחנה של סוכרת הריונית מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון (JAMA)

    אבחנה של סוכרת הריונית מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון (JAMA)

     מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA  עולה כי בין השנים 2014 עד 2020 בארצות הברית נרשמה עליה בשיעור סיבוכי היריון בנשים הרות עם סוכרת הריונית, עם הבדלים בשיעור סיבוכים ספציפיים לפי גזע ומוצא אתני.  במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם שכיחות סיבוכי היריון בקרב נשים עם סוכרת הריונית בארצות הברית השתנו עם הזמן ואם הסיכון לסיבוכים […]

  • רמות המוגלובין מסוכרר מוגברות בהריון מוקדם מלוות בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים ללא-סוכרת (Am J Perinatol)

    רמות המוגלובין מסוכרר מוגברות בהריון מוקדם מלוות בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים ללא-סוכרת (Am J Perinatol)

     במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Perinatology מדווחים חוקרים כי רמות המוגלובין מסוכרר מוגברות בשלב מוקדם של הריון מלוות בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ספונטאנית בנשים ללא-סוכרת.  במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה ערכי המוגלובין מסוכרר בשלב מוקדם במהלך הריון על תוצאות ההיריון בנשים ללא אבחנה של סוכרת או סוכרת הריונית.  המחקר הרטרוספקטיבי כלל […]

  • ההשפעה של תסמיני דיכאון על הפרוגנוזה של חולי אי-ספיקת לב (ESC Heart Failure)

    ההשפעה של תסמיני דיכאון על הפרוגנוזה של חולי אי-ספיקת לב (ESC Heart Failure)

    תסמיני דיכאון מלווים בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת ESC Heart Failure. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הגורמים הקשורים עם הפרוגנוזה של חולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב, בפרט החשיבות של תסמיני דיכאון, ולפתח מודל לחיזוי תסמיני דכאון על-פי המאפיינים הקליניים בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב. […]

  • היעילות והבטיחות של Vortioxetine בטיפול בחולים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ותחלואה גופנית (J Affect Disord)

    היעילות והבטיחות של Vortioxetine בטיפול בחולים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ותחלואה גופנית (J Affect Disord)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותחלואה קרדיווסקולארית או סוכרת, התגובה לטיפול ב- Vortioxetine (ברינטליקס) דומה לזו שתועדה באוכלוסייה רחבה יותר עם הפרעת דיכאון מג’ורי. הטיפול ב- Vortioxetine היה בטוח ונסבל היטב, ללא תופעות לוואי בלתי-צפויות באוכלוסיות אלו. ברקע […]