מתוצאות מחקר חדש עולה כי אין עדיפות לטיפול בשילוב אצטאמינופן עם איבופרופן להקלה על כאב ממקור שריר-שלד בחדר המיון, בהשוואה למתן כל אחד מהתכשירים בנפרד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תמיד בוחנים אחר דרכים יעילות יותר לטיפול בכאב, שהן פחות יקרות ואינן כרוכות בתופעות לוואי. מאחר שמחקרים קודמים הציעו כי השילוב הנ”ל בטוח וזמין ויעיל יותר מכל אחת מהתרופות בנפרד, הם ביקשו לבחון את השילוב הנ”ל בחולים בחדר מיון עם כאב ממקור שריר-שלד על-רקע פציעות מינוריות. הם קיוו כי הטיפול המשולב יהיה יעיל כמו משכך כאבים חזק יותר (דוגמת אופיואידים), אך עם פחות תופעות לוואי.
במחקר שנערך לאחרונה הם חילקו באקראי 90 חולים לטיפול באצטאמינופן במינון 1 גרם, איבופורפן במינון 800 מ”ג, או שניהם. הם לא הגדירו רמת מינימום לכאב כל חולה עם ציון של מעלה 0 בסולם של 0-10 הוזמן להשתתף במחקר.
מדדי הכאב הממוצעים בתחילת המחקר היו דומים בשלוש הקבוצות: 59 (בסולם של 0-100) באלו שחולקו לטיפול באיבופרופן, 61 באלו שחולקו לטיפול באצטאמינופן ו-62 בקבוצת הטיפול המשולב. המדדים ירדו בכל הקבוצות במהלך שעת המחקר. המדדים הממוצעים בסולם VAS (Visual Analog Scale) צנחו בכ-20 מ”מ. עם זאת, לא זוהה הבדלי משמעותי בין הטיפולים ובצורך במשככי כאבים כטיפול הצלה.
החוקרים מציינים כי למחקר היו מספר מגבלות, בהן העובדה שהמדגם היה קטן מדי או הטרוגני. המדגם נבחר מטעמי נוחות וכלל חולים במרכז יחיד כאשר היה חוקר זמין באזור ולכן לא ניתן לשלול הטיית בחירה. כמו כן, הם כותבים כי ייתכן והתוצאות היו שונות במידה והמחקר היה מוגבל לחולים עם כאב בעוצמה בינונית או חמורה. המחקר היה מוגבל גם למינון יחיד של משככי כאבים והוגבל למעקב בן שישים דקות בלבד. עדיין ייתכן כי קיים הבדל בין הטיפולים כאשר ניתנים מספר מינונים לאורך תקופת זמן ממושכת יותר.
למרות זאת, לרוע המזל, הטיפול המשולב לא נמצא יעיל על-פני כל אחד מהתכשירים בנפרד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!