שיפור בצפיפות המינרלית של העצם (BMD) נשמר במשך למעלה משנתיים של טיפול משולב בתרופות נגד אוסטאופורוזיס, DENOSUMAB (פרוליה של GSK ), תרופה אנטירסורפטיבית, והתרופה האנבולית teriparatide (פורטאו, של לילי), כך עולה ממחקר חדש שהוצג בפגישה השנתית של החברה האמריקאית לחקר העצם והמינרלים (ASBMR, American Society for Bone and Mineral Research) ושסקירה שלו פורסמה במדסקייפ.
לפני שנה, בפגישה הקודמת של ASBMR הוצגו הממצאים לאחר שנה של טיפול משולב, מהם עלה כי הטיפול המשולב מביא לשיפור גדול יותר בצפיפות המינרלית של העצם מאשר בטיפול יחיד בכל תרופה בנפרד, ממצאים שהוצגו בהמשך ב-LANCET. כעת כאמור החוקרים דיווחו כי מתן משולב של teriparatide ו- denosumab במשך שנתיים העלה את צפיפות העצם, במידה שהיתה לה משמעות קלינית, וברמה הגבוהה יותר משהושגה עד כה על ידי תרופות מאושרות לטיפול באוסטיאופרוזיס .לדברי החוקרים, הטיפולים הקיימים היום לאוסאטופורוזיס מעלים באופן מתון את צפיפות העצם ומורידים, אך לא מעלימים, את הסיכון לשברים. עד כה, שילוב של תרופות אנבוליות כמו ה- teriparatide, עם ביספוספונטים לא השיגו הצלחה. כידוע , Teriparatide הוא הורמון פראתירואיד רקומביננטי אנושי שאושר לשימוש בארצות הברית כבר לפני עשור, לטיפול באוסטאופורוזיס בגברים ובנשים לאחר מנאופוזה. לאחרונה אושר הטיפול בו גם בנשים וגברים עם אוסטאופורוזיס הנגרם על רקע שימוש בגלוקוקורטיקואידים. דנוסומאב , כידוע , ניתן באופן תת עורי מדי חצי שנה ואושר על ידי ה-FDA לטיפול באיבוד עצם בגברים ובנשים לאחר מנאופוזה עם אוסטאופורוזיס הנמצאות בסיכון גבוה לסבול משברים, וכן בגברים עם סרטן הערמונית ונשים עם סרטן השד הנמצאים בסיכון גבוה לשברים בשל הטיפול שהם מקבלים.
במחקר הנוכחי החוקרים חילקו באופן אקראי 100 נשים לאחר מנאופוזה, בנות 51-59, שהיו בסיכון גבוה לשברים ולא קיבלו ביספוספונטים דרך הפה בחצי השנה שקדמה למחקר, או שלא קיבלו בכלל בעברן ביספוספונטים או teriparatide, כשקבוצה אחת מקבלת teriparatide במינון 20 µg sc ליום, השניה denosumab במינון 60 mg sc מדי שישה חודשים, או לקבל את שני הטיפולים יחד, במשך שנתיים. 83 מהנשים השלימו את המחקר, והחוקרים מצאו כי בקבוצת הטיפול המשולב היה שיפור גדול יותר ב-BMD של עמוד השדרה ה- postero-anterior (PA), כפי שהוערך בבדיקת DEXA (dual-energy X-ray absorptiometry) , עם עליה של 12.7% לאחר שנתיים, מאשר בכל אחת מקבוצות הטיפול הנפרדות- ב- teriparatide 9.5%, P < .001, וב- denosumab, 8.3%, P < .001. הנשים שקיבלו את הטיפול המשולב הראו גם עליה ב-BMD של צוואר הירך, של 6.4% , בהשוואה ל-2.8% בקבוצת הטיפול ב- teriparatide (P = .002) או 4.1% בקבוצה שקיבלה denosumab (P = .028). ה-BMD הכללי של הירך עלה ב-6.1% בקבוצת הטיפול המשולב, בהשוואה ל-2% בקבוצת ה- teriparatide (P < .001) ו-3.2% בקבוצת ה- denosumab(P < .001). בקבוצות הטיפול היחיד נראו שינויים דומים בצפיפות העצם של עמוד השדרה ושל צוואר הירך, אך החוקרים מציינים כי בקבוצת ה- denosumab היו עליות גדולות יותר ב-BMD הכללי של הירך, בהשוואה לקבוצת ה- teriparatide (P = .005).
דיכוי הפעילות האוסטאובלסטית היתה גדולה יותר באופן מובהק בקבוצת הטיפול ב- denosumab מאשר בקבוצת הטיפול המשולב לאחר שנה של טיפול, אך הפערים האלה התעמעמו בשנה השניה. לדברי החוקרים, הטיפול המשולב עשוי להיות אפשרות טיפול חשובה במטופלים בסיכון גבוה לשברים. עם זאת, הם כותבים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע מהי גישת הטיפול המשולב הטובה ביותר, והאם אכן טיפול משולב של שנתיים יהיה עדיף על טיפול משולב של שנה שלאחריו טיפול ב- denosumab או בטיפול נוגד ספיגת עצם (antiresorptive) בלבד.
בכתבה במדסקייפ מצוין עוד כי החוקרים הציגו בכנס פוסטר נוסף, שבחן את הטיפול המשולב הנ”ל על פרמטרים של עצם קורטיקלית . צפיפות העצם הכללית, והעובי הקורטיקלי של הטיביה עלו עם הטיפול המשולב יותר מאשר בטיפול בכל תרופה בנפרד. לדברי החוקרים, מתן מקביל של denosumab היה יעיל בהתמודדות / חסימת השינויים בצפיפות הקורטיקלית ובפורזיות (porosity) המושרות על ידי teriparatide.
מתוך מפגש ASBMR
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!