ראומטולוגיה

ישראל מאמצת את המלצות הועדה האירופאית בנוגע לאבחון ואפיון קדחת ים תיכונית בילדים (המכון לאיכות ברפואה)

הודעת המכון לאיכות ברפואה

אצלנו לעומת אירופה: יותר חולים במחלה, בגלל ריבוי יוצאי צפון אפריקה, עיראק וטורקיה

החברה האירופאית לראומטולוגית ילדים, שבה גם נציגים מישראל, גיבשה המלצות מעודכנות מבוססות ספרות תקפה, או בהיעדרה , המלצות קונצנזוס של מומחים בתחום לאבחון וטיפול בכל המחלות הראומטיות בגיל הילדות.

הבשורה בהמלצות אילו היא מתן תקפות מדעית מבוססת ספרות לגישה הרפואית באבחון ובטיפול בחולים.
בין ההמלצות, גם כאלו הנוגעות לאבחון ואפיון קדחת ים תיכונית משפחתית (
FMF) בילדים. ההמלצות אושרו על ידי החוג הישראלי לראומטולוגית ילדים ואוגדו לנייר עמדה מסודר מטעם ‘המכון לאיכות ברפואה’ של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר”י), שנכתב במשותף ע”י ‘החברה הישראלית לראומטולוגיה ילדים’, ‘האיגוד הישראלי לראומטולוגיה’ ו’האיגוד הישראלי לרפואת ילדים’.

ראשית, מהי קדחת ים תיכונית? מדובר במחלה דלקתית תורשתית, שמתבטאת בהתקפים חוזרים של חום, כאבי בטן, חזה ומפרקים. התקפי החום מופיעים לרוב בשילוב אחד, או יותר מהתופעות הבאות: פריטוניטיס, דלקת בקרום הצדר והלב, דלקת מפרקים, דלקת אשכים ופריחה דמוית שושנה. ב- 60% מהמקרים, המחלה מופיעה לפני גיל עשר, וב- 90% מהמקרים מתחת לגיל עשרים. 
קדחת ים תיכונית מועברת בתורשה משני ההורים ונפוצה בעיקר בקרב יהודים יוצאי צפון אפריקה ועיראק, טורקים, ערבים וארמנים. בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות המחלה בקרב קבוצות אתניות נוספות, כגון: יהודים אשכנזים, איטלקים, יוונים ויפנים.

בין ההמלצות:

·         אבחון קדחת הים תיכונית משפחתית בילדים מבוסס בעיקרו על התבטאות קלינית, כלומר: על התקפי חום ודלקת במעטפת הבטן או החזה או המפרק, בשילוב מדדי דלקת מוגברים. משום כך, האבחון יכול להיתמך בבדיקה גנטית, אך לא להישלל בעקבותיה.

·         לא מקובל לטפל בנשאים ללא ביטוי קליני-יש צורך במעקב קליני ומעבדתי צמוד בכדי לשקול טיפול תרופתי, כאשר נמצאת מוטציה הומוזיגוטית (מוטציה הקיימת בכל אחד מזוג האללים  נושאי הגן למחלה ) של M694V בנבדקים בריאים, שאינם בעלי ביטוי קליני של המחלה.

·         יש לעקוב באופן צמוד וקבוע אחר נבדקים הנושאים שתי מוטציות פתוגניות של קדחת ים תיכונית משפחתית ללא ביטויים קליניים. יש לשקול התחלת טיפול בחולים עם גורמי סיכון נוספים לעמילואידוזיס AA ( כמו: ארץ מוצא, היסטוריה משפחתית ועליה קבועה במדדי דלקת, במיוחד CRP ובמקומות, שניתן לבדוק גם חלבון עמילואיד A בסרום SAA).

·         מומלץ להתייעץ עם ראומטולוג ילדים או רופא גנטיקאי בנוגע לביצוע בדיקה גנטית לאבחון קדחת ים תיכונית משפחתית ופענוח התוצאה.

לדברי פרופ’ ראובן צימליכמן, יו”ר המכון לאיכות ברפואה, בהר”י: “קדחת ים תיכונית היא מחלה שבמשך שנים אובחנה על סמך התמונה הקלינית ובדיקות לא ספציפיות המעידות על תהליך דלקתי. המוצא העדתי והסיפור המשפחתי היו חשובים לביסוס האבחנה. בשל התמונה הבלתי ספציפית של המחלה חולים רבים עברו בדיקות מרובות, אשפוזים ואף ניתוחים מיותרים כמו כריתת תוספתן ואחרים. העדר אבחנה גרר בעקבותיו גם העדר טיפול ראוי בחלק מהחולים, שתרם מצדו להתפתחות נזקים כרוניים בעיקר בכליות שנבעו מתהליך דלקתי המתפתח במהלך השנים ויכול לגרום למשקעי חומר העמילואיד באיברים ורקמות ולגרום לנזקים לצמיתות. בישראל יש חולים רבים במחלה ולכן, אנו מובילים בתחומי המחקר והידע. נייר העמדה יגביר את המודעות למחלה, את הטיפול המיטבי בחולה, ואת הגישה העדכנית לבני משפחתו שאינם מבטאים תסמיני מחלה”.

נייר העמדה נכתב על ידי הרופאים: פרופ’ ליאורה הראל, פרופ’ פנחס השקס
ופרופ’ יוסף עוזיאל.

·         לעיון בנייר העמדה המלא עם ההמלצות.


·         קישור לעמוד המכון לאיכות ברפואה:

https://www.ima.org.il/MainSiteNew/SquaresPage.aspx?spId=37

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין דום נשימה בשינה ובין חומרת כאב מפרקי ועייפות בנשים לאחר-מנופאוזה? (Menopause)

    מה בין דום נשימה בשינה ובין חומרת כאב מפרקי ועייפות בנשים לאחר-מנופאוזה? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, המעידות על קשר בין הפרעות נשימה בשינה ובין חומרת כאב מפרקי ועייפות בנשים לאחר מנופאוזה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מדדי דום נשימה בשינה ובין מגוון תסמינים בנשים לאחר-מנופאוזה עם הפרעות שינה עמידות לטיפול. מדדי RDI (Respiratory Disturbance Index), מספר אירועי […]

  • ההשפעה של מתן גלוקוקורטיקואידים כחלק מהטיפול במחלת מפרקים דלקתית על שיעורי האשפוזים והתמותה של החולים (Arthritis Res Ther)

    ההשפעה של מתן גלוקוקורטיקואידים כחלק מהטיפול במחלת מפרקים דלקתית על שיעורי האשפוזים והתמותה של החולים (Arthritis Res Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלת מפרקים דלקתית, המינון הראשוני של גלוקוקורטיקואידים היה גבוה יותר מזה שניתן ע”י ריאומטולוגים; עם זאת, כאשר ניתן כתוספת לטיפול ב-DMARD (Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drugs), לסטרואידים לא הייתה השפעה על שיעורי התמותה או האשפוזים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • אנטי IL-17 מראה יעילות בטיפול בדלקת מפרקים פסוראטית (EULAR 2022)

    אנטי IL-17 מראה יעילות בטיפול בדלקת מפרקים פסוראטית (EULAR 2022)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק מחקר חדש בפאזה 2 שהוצג בקונגרס האירופי השנתי לראומטולוגיה הראה כי ניתן לשפר שורה של תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית על ידי חוסם אינטרלוקין (IL)-17 Izokibep. כמחצית מכלל המשתתפים במחקר שטופלו ב- Izokibepהשיגו שיפור של 50% ומעלה בקריטריונים לתגובה של American College of Rheumatology (ACR50) בשבוע 16, […]

  • דיכאון מלווה בסיכון גבוה פי שש לתמותה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (מתוך כנס ה-EULAR)

    דיכאון מלווה בסיכון גבוה פי שש לתמותה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (מתוך כנס ה-EULAR)

    מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-EULAR (European League Against Rheumatism) עולה כי דיכאון מלווה בעליה של פי שש בסיכון לתמותה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis). החוקרים ביקשו לבחון את שיעורי התמותה על-רקע דיכאון, אשר הוגדרו כניפוק ראשון של טיפול בנוגדי-דיכאון, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. לצורך כך, הם בחנו את נתוני DANBIO אודות חולים […]

  • אגוניסט ל-CB2 מראה יעילות בשיפור תסמינים עוריים בדרמטומיוזיטיס (Journal Of Investigative Dermatology)

    אגוניסט ל-CB2 מראה יעילות בשיפור תסמינים עוריים בדרמטומיוזיטיס (Journal Of Investigative Dermatology)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק מחקר אקראי חדש כפול סמיות בפאזה 2 שפורסם ב- Journal Of Investigative Dermatology הראה כי אגוניסט סינתטי מחקרי לקולטן קנבינואיד מסוג 2 (CB2), Lenabasum, השיג שיפור משמעותי יותר מאשר פלצבו בחולים עם דרמטומיוזיטיס עם ביטוי עורי עיקרי. מטופלים שנטלו Lenabasum חוו ירידה גדולה יותר בציון-Ctaneous Dermatomyositis […]

  • הקשר בין פריודונטיטיס למחלות סיסטמיות (Medscape)

    הקשר בין פריודונטיטיס למחלות סיסטמיות (Medscape)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק פריודונטיטיס היא מחלה דלקתית משמעותית של החניכיים הפוגעת ברקמות התומכות בשיניים. היא קשורה להפרעות דלקתיות כרוניות, כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 (T2D), דלקת מפרקים שגרונית, מחלות מעי דלקתיות, מחלת אלצהיימר, מחלת כבד שומני לא אלכוהולי וסוגי סרטן מסוימים. באשר לגיל ההופעה, מחלות חניכיים […]

  • מה בין רמות FSH ובין הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית ופעילות המחלה? (Front Endocrinol)

    מה בין רמות FSH ובין הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית ופעילות המחלה? (Front Endocrinol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות FSH (Follicle Stimulating Hormone) גבוהות הן גורם סיכון אפשרי לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובקורלציה עם פעילות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם הבדלים תלויי-מין ותלויי-מגדר בשכיחות דלקת מפרקים שגרונית, כאשר שיא גיל הופעת המחלה הריאומטית דומה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות פסיכיאטריות ומחלות נוספות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Br J Community Nurs)

    שכיחות גבוהה של הפרעות פסיכיאטריות ומחלות נוספות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Br J Community Nurs)

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שכיחות גבוהה של מחלות נוספות, בפרט הפרעות פסיכיאטריות ומחלות סירקולטוריות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of Community Nursing. בסקירה השיטתית ומטה-אנליזה השלימו החוקרים הערכה של מחלות הרקע הנפוצות במבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית. הם השלימו חיפוש בספרות הרפואית וזיהו 33 מחקרים עם 74,633 משתתפים […]