אורולוגיהבעריכת פרופ' אלכסנדר גרינשטיין

מעכבי PDE5 עשויים להועיל בבעיות בתפקוד המיני בגברים עם מחלת כליות כרונית (מתוך ה- Clinical Journal of the American Society of Nephrology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות סקירה שפורסמה בירחון Clinical Journal of the American Society of Nephrology, ב- 13 במאי, עולה כי מעכבי PDE5 (phosphodiesterase-5) עשויים לסייע לגברים חולי מחלת כליות כרונית הסובלים מבעיות בתפקוד המיני.

יחד עם זאת, מידע על בטיחות מעכבי PDE5 הינו מוגבל, ואף מחקר לא בדק את הבטיחות והיעילות של תרופות אלו בנשים עם מחלת כליות.

החוקרים מציינים כי המידע שהיה זמין להם מוגבל, וקשה לומר בוודאות כי מעכבי PDE5 אכן יעילים בטיפול בבעיות בתפקוד המיני במחלת כליות כרונית.

לדברי החוקרים, לחולי מחלת כליות כרונית משני המינים שיעור גבוה יותר של בעיות בתפקוד המיני בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אולם אפשרויות טיפול יעיל לא נלמדו עד כה בצורה מספקת.

לאור זאת ביצעו החוקרים סקירה של מחקרים שונים שבוצעו בנושא, תוך הכללת 14 מחקרים שעירבו 328 נבדקים.

מתוצאות הסקירה עולה כי גברים עם מחלת כליות כרונית שטופלו במעכבי PDE5 הדגימו שיפור בניקוד הכללי של מדד IIEF-5 (5-item International Index of Erectile Function-5) בהשוואה לפלצבו, וכן במדדים ספציפיים של השאלון.

הנבדקים דיווחו גם על עליה בשביעות הרצון במדד ה- 15-item IIEF sexual assessment, כאשר טופלו בסילדנפיל (sildenafil) בהשוואה לפלצבו, יחד עם עלייה בפרמטרים נוספים.

החוקרים מסכמים כי עיקר ממצאיהם הדגימו שיפור במדד תפקוד מיני עפ”י דיווח עצמי, ובייחוד בהפרעות זקפה.  יחד עם זאת, גודל המדגם אינו מספק בכדי להבין את יתרונות התרופות ונזקיה במלואם, בעת טיפול בחולי מחלת כליות כרונית.

באשר לאפשרויות טיפול נוספות, חולים שטופלו בתוספי אבץ הדגימו עלייה בריכוז הטסטוסטרון בפלזמה (הפרש ממוצע מתוקנן 1.62 נ”ג/ד”ל), וירידה בדרגת האימפוטנציה (סיכון יחסי 0.13) בהשוואה לפלצבו.  הוספת אבץ לדיאליזה, לא שיפרה רמות טסטוסטרון (הפרש ממוצע מתוקנן 0.19 נ”ג/ד”ל).  לא הודגם שינוי כללי בליבידו בשימוש באבץ לעומת פלצבו (סיכון יחסי 0.11).  לאור מידע זה, הסיקו החוקרים כי אבץ אינו מהווה אפשרות מעשית לטיפול בחולים אלו.

מידע מועט בלבד היה קיים בנוגע לויטמין E, ברומוקריפטין (bromocriptine) וויטמין D בחולי מחלת כליות כרונית, ולא נמצא כלל מידע לגבי הזרקות לפין, הזרקות לשופכה, מכשירים מכניים או טיפול התנהגותי בחולי מחלת כליות כרונית.

החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים באוכלוסיה ספציפית זו על מנת לאפיין באופן מדויק את השפעות מעכבי PDE5.

Clin J Am Soc Nephrol 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר