מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס השנתי ה-60 מטעם ה-American College of Sports Medicine, עולה כי בנשים הנוטלות גלולות למניעת היריון קיים סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות מחלת גבהים וסיכויים נמוך יותר להגיב לטיפול, בהשוואה לאלו שאינן נוטלות גלולות.
לדברי החוקרים, הם מצאו כי גלולות למניעת היריון מציבים נשים בסיכון גבוה להתפתחות מחלת גבהים חדה. טיפול מניעתי ב-Acetazolamide אינו מביא לתועלת משמעותית באוכלוסיה קטנה זו.
מבין 70 נשים שטסו מגובה הים לגובה רב, 13 נטלו גלולות למניעת היריון. יעד הטיסה של המשתתפות במחקר היה הקוטב הדרומי בגובה של כ-3,200 מטרים. במהלך שבעת הימים הראשונים, החוקרים מצאו כי מרבית הנשים, 85% מאלו שנטלו גלולות למניעת היריון, פיתחו מחלת גבהים חדה, בהשוואה ל-51% מיתר הנשים (p=0.04).
הטיפול ב-Acetazolamide הביא לשיפור בתסמינים בכמחצית מהנשים שלא חשו בטוב, אך לא הקל על אף אחת מהנשים שטופלו בגלולות למניעת היריון (p=0.03).
החוקרים משערים כי המנגנון האפשרי הוא פרוגסטרון, שנחשב בעבר כהורמון המשחק תפקיד במחלת גבהים לאור הקשר עם גורמים הכוללים תכונות אנטי-דלקתיות, הרפיית שריר חלק בדרכי הנשימה, גירוי נשימתי ומאפיינים נוגדי-שיתון.
מהנתונים עלה כי בנשים שנטלו גלולות למניעת היריון, כצפוי, ערכי פרוגסטרון היו נמוכים משמעותית בגובה הים, בהשוואה לאלו שלא נטלו גלולות (0.7 ננוגרם למ”ל בהשוואה ל-3.2 ננוגרם למ”ל) ובגובה רב (0.7 ננוגרם למ”ל לעומת 3.1 ננוגרם למ”ל).
מעבר להבדלים במחלת גבהים חדה ותגובה ל-Acetazolamide, בנשים שטופלו בגלולות למניעת היריון נרשם הבדל בתגובת לחץ דם בעקבות החשיפה לגובה, עם לחץ עורקי ממוצע גבוה יותר בגובה רב, בהשוואה לאלו שלא נטלו גלולות למניעת היריון.
מומחים בתחום סבורים כי דרושים מחקרים נוספים בתנאים אחרים, דוגמת מטיילים היוצאים למסעות בנפאל, בטרם ניתן יהיה לקבוע המלצות כלשהן להפסקת טיפול בגלולות למניעת היריון לפני טיול לגובה רב.
מתוך הכנס השנתי ה-60 מטעם ה-American College of Sports Medicine
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!