אורולוגיהבעריכת פרופ' אלכסנדר גרינשטיין

בדיקות מקדימות של נגעי סרטן צוואר הרחם עשויות לסייע בהכוונת הטיפול (Gynecol Oncol)

בדיקות מעבדה לרגישות גידולי צוואר הרחם ל-Cisplatin עשויות לסייע בהתאמה אישית של הטיפול התרופתי לממאירויות צוואר הרחם ולהביא לתוצאות טובות יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Gynecological Oncology.

במדגם המחקר שכלל 33 חולות, בחולים עם ממאירויות בשלב מתקדם של צוואר הרחם עם תגובתיות או תגובתיות חלקית ל-Cisplatin לפני טיפול בכימותרפיה והקרנות תועדו שיעורים גבוהים יותר של הישרדות ללא-הישנות לאחר שנתיים (87%), בהשוואה לחולות עם גידולים שלא הגיבו ל-Cisplatin (58%, p=0.036) בבדיקות שלפני הטיפול. שיעורי התגובה הכוללים במחקר לטיפול כימותרפי-קרינתי עמדו על 55%.

למרות ש-31 מבין 75 הנשים שגויסו תחילה למחקר הוצאו מהמחקר מאחר שלא הצליחו לגדל את הגידולים שלהם בתרבית, החוקרים מאמינים כי בדיקות אלו עדיין מהוות דוגמא לאופן בו ניתן לשפר את ההחלטות הנוגעות לטיפול.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים נגעים מ-75 נשים עם אבחנה חדשה של סרטן צוואר הרחם. מבין 44 הנגעים אותם הצליחו החוקרים לגדל בתרבית, 11 הוצאו מהסקירה; שמונה לא הגיבו לטיפול מלא ו-3 אובחנו כנגעים עם היסטולוגיה לא-נפוצה. יתר 33 הנשים אובחנו עם גידולים בשלב קליני של Ib2 עד IIIb; 28 מהנשים אובחנו עם גידולים מסוג SCC (Squamous Cell Carcinoma) ו-5 אובחנו עם Adenocarcinoma. כל החולות השלימו טיפול שבועי בכימותרפיה וקרינה חיצונית, ברכיתרפיה שבועית וטיפול שבועי ב-Cisplatin.

גיל המשתתפות הממוצע בעת האבחנה, השלב הקליני לפי FIGO, ההיסטולוגיה של הגידול, מעורבות קשריות לימפה ומחזורי טיפול שבועי ב-Cisplatin היו דומים בשתי הקבוצות (אלו עם תגובתיות או תגובתיות חלקית ל-Cisplatin ואלו ללא תגובתיות לתכשיר).

כל הנשים עם תגובתיות ל-Cisplatin שרדו ללא-הישנות לאחר שנתיים, וכך גם 83% מהנשים עם תגובתיות חלקית  ו-58% מהנשים עם נגעים שלא הגיבו ל-Cisplatin במעבדה (P=0.10). מבין 28 הנשים עם גידולי SCC, 100% מהנשים עם גידולים שהגיבו ל-Cisplatin שרדו ללא-הישנות לאחר שנתיים, וכך גם 82% מהנשים עם גידולים עם תגובתיות חלקית ו-46% מהנשים ללא תגובתיות (p=0.03). שיעורי ההישרדות ללא-הישנות לאחר שנתיים בקבוצה משולבת שכללה נגעים עם תגובתיות או תגובתיות חלקית ל-Cisplatin ונגעים מסוג SCC עמדו על 86%, בהשוואה ל-46% באלו עם נגעים ללא תגובתיות ל-Cisplatin.

מעורבות קשריות לימפה ורגישות ל-Cisplatin היו שני הגורמים המנבאים היחידים שהיו מובהקים סטטיסטית לניבוי הישרדות ללא-הישנות.

Gynecol Oncol. Published online April 10, 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך