אורולוגיהבעריכת פרופ' אלכסנדר גרינשטיין

מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת כליות כרונית בקשישים. הם בחנו את הסיכון לסיבוכים באוכלוסייה זו לאורך מגוון קטגוריות קצב פינוי גלומרולארי ויחס אלבומין:קריאטינין בשתן.

התוצאים העיקריים כללו את התוצא העיקרי של מחקר SPRINT (משלב של אוטם לבבי, תסמונת כלילית חדה אחרת, אירוע מוחי, אי-ספיקת לב, או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם) ותמותה מכל-סיבה.

מדגם המחקר כלל 2,509 משתתפים בגילאי 75 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 79.8 שנים, 37.4% נשים) שלקחו חלק במחקר הפרוספקטיבי SPRINT (או Systolic Blood Pressure Intervention Trial).

החוקרים מדווחים כי קצב הפינוי הגלומרולארי הממוצע עמד על 64 מ”ל/דקה וחציון יחס אלבומין:קריאטינין בשתן עמד על 13.1 מ”ג/גרם. בניוח רב-משתני, בהשוואה למשתתפים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של 60 מ”ל/דקה ומעלה ויחס אלבומין:קריאטינין קטן מ-30 מ”ג/גרם, לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בסיכון לתוצא העיקרי בקרב משתתפים עם קצב פינוי גלומרולארי בטווח 45-59 מ”ל/דקה או 15-44 מ”ל/דקה ויחס אלבומין:קריאטינין בשתן קטן מ-30 מ”ג/גרם. עם זאת, באלו עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של 45-59 מ”ל/דקה או 15-44 מ”ל/דקה ויחס אלבומין:קריאטינין של 30 מ”ג/גרם ומעלה תועד סיכון מוגבר לתוצא העיקרי (יחס סיכון של 1.97 [רווח בר-סמך 95% של 1.27-3.04] ויחס סיכון של 3.32 [רווח בר-סמך 95% של 2.23-4.93], בהתאמה).

הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה גבוה יותר בכל קטגוריה של קצב פינוי גלומרולארי ויחס אלבומין:קריאטינין, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד באלו קצב פינוי גלומרולארי משוער של 15-44 מ”ל/דקה ויחס אלבומין:קריאטינין של 30 מ”ג/גרם ומעלה (יחס סיכון של 3.34, רווח בר-סמך 95% של 2.05-5.44).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתמותה, אך לא לסיבוכים קרדיווסקולאריים, בחולים עם מחלת כליות כרונית ללא אלבומינוריה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון מדד סיכון מבוסס שלב מחלת כליות כרונית בקשישים.

Kidney Med, May 18, 2024

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך