כירורגיה כלי דם

היחס בין צריכת החמצן ואספקת החמצן לכליות במהלך ניתוח לבבי (מתוך Critical Care Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון אוגוסט 2010 של ה-Critical Care Medicine פורסם מחקר קליני, שבדק מהו המנגנון שבו מתרחשת פגיעה כלייתית חריפה במטופלים לאחר ניתוח לבבי.

החוקרים כותבים לאחר לאחר ניתוח לבבי או ווסקולארי גדול, מתרחשת לעיתים קרובות פגיעה כלייתית חריפה. לדבריהם, ההשערה היא כי אספקת החמצן לכלייה נפגעת במהלך הניתוח, והיא מבוססת בעיקר על ניסויים מעבדתיים. עם זאת, בספרות קיימים נתונים מעטים בלבד על צריכת החמצן הכלייתית, זרימת הדם לכלייה, קצב הסינון הגלומרולרי ואספקת החמצן לכלייה במטופלים עם פגיעה כלייתית חריפה.

זהו מחקר פרוספקטיבי שכלל 49 משתתפים לאחר ניתוח לבבי, מהם 12 משתתפים עם פגיעה כלייתית חריפה ו-37 משתתפים עם תפקוד כלייתי תקין. החוקרים השוו את זרימת הדם הכלייתית, קצב הסינון הגלומרולרי, צריכת החמצן הכלייתית (RVO2) ואספקת הדם הכלייתית של 2 הקבוצות.

במהלך המחקר נעשה ניטור של המדדים ההמודינאמיים המערכתיים באמצעות קטטר שהוכנס לעורק הריאתי, וכן ניטור של מדדים כלייתיים. זרימת הדם לכלייה נמדדה באמצעות שיטת ה- Renal vein thermodilution וכן באמצעות פינוי Paraaminohippuric acid. ה- Filtration fraction חושב באמצעות הקליטה הכלייתית של 51Cr-EDTA, והחוקרים מדדו את ספיגת הנתרן הכלייתית ע”י ההבדל בין הנתרן שעבר פילטרציה לזה שהופרש. את החמצון הכלייתי העריכו החוקרים מתוך קליטת החמצן הכלייתית (Renal oxygen extraction).

החוקרים מדווחים כי לא נצפו הבדלים בערכי ה- Cardiac indexוהלחץ העורקי הממוצע של המשתתפים ב-2 הקבוצות. מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת התפקוד הכלייתי התקין, בקבוצת הפגיעה הכלייתית החריפה נצפו קצב הסינון הגלומרולרי נמוך ב-57%, זרימת דם כלייתית נמוכה ב-40%, Filtration fraction נמוך ב-26%, וספיגת נתרן נמוכה ב-59%. כמו כן, במשתתפים עם פגיעה כלייתית חריפה נמצא כי התנגודת הווסקולארית הכלייתית הייתה גבוהה ב-52% וקליטת החמצן הכלייתית הייתה גבוהה ב-68%, לעומת משתתפים עם תפקוד כלייתי תקין. החוקרים מציינים כי לא נמצא הבדל בצריכת החמצן הכלייתית בין 2 הקבוצות, אך צריכת החמצן עבור כל יחידת נתרן שנספגה מחדש הייתה גבוהה פי 2.4 במשתתפים עם פגיעה כלייתית חריפה, לעומת משתתפים עם תפקוד כלייתית תקין.

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי במטופלים עם פגיעה כלייתית חריפה לאחר ניתוח לבבי מתרחשת פגיעה חמורה בחמצון הכלייתי, למרות ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי ובעומס העבודה. לדבריהם, הדבר נובע משילוב של ווזוקונסטריקציה כלייתית וספיגת נתרן טובולרית, בתנאים של דרישת חמצן גבוהה.

Crit Care Med. 2010 Aug;38(8):1695-701

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך