Cervical cancer

הנחיות חדשות מטעם ASCO בנושא בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם (J Glob Oncol)

הנחיות חדשות מטעם ארגון ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology) בנושא בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם כוללות המלצות מבוססות-ראיות לבדיקות סקר, מעקבה וטיפול בנגעים בסיכון גבוה. המומחים מקווים כי ההנחיות יובילו לטיפול מונע באיכות גבוהה לכלל הנשים.

מטרת ההנחיות לקבוע סטנדרטים מינימאליים לבדיקות סקר ברחבי העולם, תוך התייחסות לשינויים הרבים בהיקף המשאבים ומערכות הבריאות.

לפיתוח ההמלצות, הארגון כינס פאנל רב-מקצועי, בינלאומי, שכלל מומחים באונקולוגיה, רפואה ראשונית, אפידמיולוגיה, כלכלת בריאות, מניעת סרטן, בריאות הציבור ונציגי מטופלים. הם סיקו וסקרו את בסיס העדויות לצורך קביעת ההמלצות.

להלן עיקרי ההמלצות לבדיקות סקר ראשוניות:

·         בדיקת דנ”א לנגיף HPV (Human Papillomavirus) מומלצת בכל תנאי המשאבים.

·         בדיקת VIA (Visual Inspection) עם חומצה אצטית עשויה לשמש בתנאים בסיסיים.

·         טווח הגילאים המומלץ לבדיקות סקר ותדירות בדיקות הסקר הינו כדלקמן: בתנאים מקסימאליים, בנשים בגילאי 25-65 שנים, יש להשלים בדיקות סקר אחת לחמש שנים. בגילאי 30-65 שנים מומלץ בדיקות סקר כל חמש שנים, ובנשים עם שתי בדיקות שליליות עוקבות במרווח של חמש שנים, להשלים סקר אחת לעשור. בתנאים מוגבלים, יש להשלים בדיקות סקר בנשים בגילאי 30-49 שנים אחת לעשור; בתנאים בסיסיים, בנשים בגילאי 30-49 שנים יש להשלים בדיקות 1-3 פעמים במהלך החיים.

מועד סיום בדיקות סקר:

·         בתנאים מקסימאליים: בנשים מעל גיל 65 שנים עם תוצאות שליליות עוקבות במהלך למעלה מ-15 השנים האחרונות.

·         בתנאים בסיסיים: בנשים מתחת לגיל 39 שנים, בתלות במשאבים.

מיון תוצאות סקר:

·         בתנאים בסיסיים, הערכה ויזואלית עשויה לשמש לאחר תוצאה חיובית של בדיקת דנ”א לנגיף HPV.

·         במידה ו-VIA שימשה כסקר ראשוני עם תוצאות חריגות, יש מקום לטפל בנבדקת.

·         בתנאים אחרים, ניתן לקבוע את הגנוטיפ ו/או ציטולוגיה של HPV.

לאחר מיון:

·         בנשים עם תוצאות מיון שליליות נדרש מעקב בתוך 12 חודשים.

·         בתנאים בסיסיים, יש להתחיל טיפול במידה ותוצאות חיוביות או חריגות בבדיקות מיון.

·         בתנאים מוגבלים, בנשים עם תוצאות חריגות בבדיקות מיון יש להשלים קולפוסקופיה, במידה וזמינה, או הערכה ויזואלית לטיפול במידה ואינה זמינה.

·         בתנאים מקסימאליים, לאחר תוצאות חיוביות או חריגות יש להשלים קולפוסקופיה.

טיפול בנשים עם נגעים מוקדמים:

·         בתנאים בסיסיים, אפשרויות הטיפול כוללות לרוב קריותרפיה או LEEP (Loop Electrosurgical Excision Procedure).

·         בתנאים אחרים, פרוצדורת LEEP או אבלציה מומלצות.

·         מעקב 12 חודשים לאחר טיפול מומלץ בכל המקרים.

אוכלוסיות מיוחדות:

·         בנשים חיוביות ל-HIV או מדוכאות חיסון מסיבות אחרות יש להשלים בדיקות סקר ל-HPV מוקדם ככל הניתן לאחר האבחנה ולהשלים במהלך החיים בדיקות סקר בהיקף כפול בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

·         הטיפול במקרים של תוצאות סקר חריגות בנשים חיוביות ל-HIV דומה לאוכלוסיה הכללית.

J Glob Oncol. Published online October 12, 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology עולה קשר בין אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם ובין סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ותחלואה בילדות, כולל הפרעות נשימתיות, מטבוליות, מחלות מערכת עצבים מרכזית ומחלות נוספות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הידראדניטיס סופורטיבה מלווה בשכיחות מוגברת של תחלואה בנשים בגיל הפוריות וסיבוכי הריון, אך ההשפעות […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מיומות בנשים בגיל העמידה (JAMA Netw Open)

    הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מיומות בנשים בגיל העמידה (JAMA Netw Open)

    הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בעליה של 45% בסיכון להתפתחות מיומות ברחם בנשים ללא היסטוריה של יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 2,570 נשים בגילאי 43-52 שנים (גיל חציוני של 45 שנים) לאורך 13 ביקורים החל משנת 1996 ועד 2013. […]

  • מתן תוספי חומצות אמינו חיוניות מפחית את הסיכון למחלת כבד בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות והשמנה (Obesity)

    מתן תוספי חומצות אמינו חיוניות מפחית את הסיכון למחלת כבד בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות והשמנה (Obesity)

    מתן פורמולה של תוספי חומצות אמינו חיוניות סלקטיביות לטווח קצר עשוי להפחית שומן כבדי, אנזימי כבד וטריגליצרידים בדם בנערות מתבגרות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות והשמנת יתר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obesity. בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין, מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול ודיסליפידמיה; מחקר קודם הראה כי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה