בהמלצה העשויה לשנות את מגמת הטיפול במקרים אלו, פאנל מומחים קבע כי אין מקום להציע באופן שגרתי טיפול לחולים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס. הסיבה לכך היא עדויות רבות שלא הצביעו על תועלת מבחינת איכות החיים או תסמינים, אשר במקרים רבים הייתה מינימאלית ובשליש מהמטופלים כלל לא זוהתה תועלת לטיפול.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההמלצות הקודמות קבעו כי הורמוני תריס מומלצים במקרים בהם רמות TSH עולות על 10 mIU/L. כמו כן, הטיפול הומלץ במקרים בהם רמות TSH נמוכות יותר בחולים עם תסמינים, צעירים, או בנוכחות התוויות אחרות לטיפול.
הפאנל קבע בהמלצתו כי במבוגרים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, באופן עקבי לא תועדה תועלת רלבנטית להורמוני תריס בהשפעה על איכות החיים או תסמינים הקשורים לבלוטת התריס, כולל תסמיני דיכאון, עייפות ומדד מסת גוף.
ההנחיות מבוססות על ממצאי סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 21 מחקרים, אשר כלל 2,192 משתתפים ופורסמה בחודש נובמבר האחרון. עדויות אלו הובילו לקביעת המלצה חזקה כנגד מתן הורמוני תריס במבוגרים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס.
אחד המחקרים הבולטים בסקירה הינו מחקר TRUST, אשר פורסמו בשנה שעברה והינו המחקר הגדול ביותר שנכלל במטה-אנליזה והתמקד בחולים מבוגרים. מדגם המחקר כלל 737 מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ומגוון רחב של מחלות רקע, כאשר הטיפול בהורמוני תריס לא הדגים כל תועלת ברורה באוכלוסיה זו. התוצאות היו עקביות לאורך תוצאים שונים ולא זוהו הבדלים באיכות החיים, תסמינים הקשורים לבלוטת התריס, תסמיני דיכאון, עייפות, תפקוד קוגניטיבי, כוח שרירים ומדד מסת הגוף.
ישנם יוצאים מן הכלל. ההמלצה אינה תקפה לנשים המנסות להרות ואלו עם רמות TSH מעל 20 mIU/L, ועשויה שלא להיות תקפה לחולים עם תסמינים חמורים או מבוגרים צעירים בגילאי 30 ומטה. מומחי הפאנל מסבירים כי בחולים צעירים ובאלו עם רמות TSH גבוהות מאוד (מעל 20 mIU/L), העדויות עדיין עקיפות, למרות שמדובר בחלק קטן מאוד מהחולים.
ההמלצה החדשה פורסמה כחלק מיוזמה לפתח הנחיות מהירות ואמינות על-בסיס עדויות חדשות, שנועדו לסייע לרופאים לקבל החלטות בצורה טובה יותר.
BMJ 2019. Published online May 14, 2019.
לידיעה במדסקייפ