Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 24/04/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

13/10/2008 סיפור אישי: אשרי המאמין / פרופ' זרם פריאר

 

התקשרה אלי  לטלפון, אם שהציגה את עצמה כמרפאה בעיסוק במוסד בו גם אני עובד. "האם מותר לי לשאול שאלה ?" היא פתחה בשיחה. - "בבקשה" עניתי לה.

" יש לי תינוק בן חמישה חודשים. עוד בטרם מלאו לו חודש ימים, הופיע דם בצואה. לא

בכמויות גדולות אלא פסי דם בתוך ריר. התייעצתי עם הרופאים בקופה שלי והם קבעו שקיים

חשד לרגישות לחלב. אני חייבת להסביר שלא הצלחתי להניק אותו ולכן נתתי פורמולה

חלבית. הרופאים יעצו לי להשתמש בפורמולה היפולרגנית בשם "נוטרמיגן" . למספר

שבועות המצב הוטב ולא ראיתי דם. אך בשבועות האחרונים התופעה חזרה על עצמה.

מדובר רק על פסים דקים של דם אך אני מאד מוטרדת. שני הרופאים שלי כעת בחופשה

ואינני יודע למי לפנות. "תראי", עניתי "מתוך דבריך אני מבין שלא מדובר בכמויות דם רציניות ואין

צורך להיכנס ללחץ. אולי מדובר בזיהום. אפשרות נוספת שקיימת אלרגיה גם לנוטרמיגן. ראיתי

מקרים של אלרגיה לנוטרמיגן בעבר." האם שאלה עוד מספר שאלות ואני הרחבתי את

הדיבור על האבחנה המבדלת. בסוף שמעתי שהאם אומרת "טוב, תודה רבה " בקול חנוק

וסיימה את השיחה. הבנתי שהיא מתחילה לבכות ושאני לא נהגתי בחוכמה כאשר נתתי לה

רשימה ארוכה של אפשרויות. הרי אנחנו יודעים שברוב המקרים הדימום עובר בלי שיש לנו

אבחנה מדויקת.     

עברו מספר ימים וירדתי לקומת המחלקה להתפתחות הילד במרפאתי כדי לברר משהו. פתאום ניגשת אלי אישה צעירה, לבושה מכנסים אופנתיות וחולצה לבנה עם שרוולים קצרים,  ואמרה : "אני מיכל , המרפאה בעיסוק שדברה איתך בטלפון לפני מספר ימים." "אני שמח לראות אותך" , אמרתי,  " אני מבין שלאחר שיחתנו את התחלת לבכות. אני מאד מצטער. כי  ברוב המקרים האלה הדימום עובר בלי שאנחנו יודעים את האבחנה המדויקת. דעתי היא,  הפסיקי לדאוג ותחכי בסבלנות עד שהדימום ייפסק. ואז הוספתי, חצי בהלצה, מקסימום הגידי תהילים מדי יום". האם בכלל לא חשבה שזה מצחיק. היא הסתכלה לי ישר לעיניים  וענתה: "לא קראתי תהילים אך החלפנו את המזוזות. הסופר סת"ם אמר לי שכולן היו  משובשות. מאז שיש לנו מזוזות מתוקנות אין יותר דימום ואני רגועה."  

סגור חלון