Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 27/06/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

02/12/2010 קשר בין מחלת כבד שומנית ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר סקירת עדכון מתוך ה- NEJM

 

בגיליון ה-30 בספטמבר 2010 של ה- New England Journal of Medicine פורסמה סקירה שיטתית, העוסקת בקשר בין מחלת כבד שומנית לא-אלכוהולית (Nonalcoholic fatty liver disease, NAFLD) ובין הסיכון הקרדיווסקולארי. החוקרים מדווחים כי ע"פ ניתוח הנתונים שנאספו עולה מטופלים עם NAFLD עלולים לסבול מסיכון קרדיווסקולארי מוגבר.

לדבריהם, קיימות ראיות לכך שמחלה קרדיווסקולארית מהווה את סיבת המוות המובילה במטופלים עם NAFLD מתקדמת, וכי קיים קשר בין NAFLD ובין סיכון מוגבר למחלות לב, באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים הרגילים או מרכיבי התסמונת המטבולית. הם מוסיפים כי ייתכן ו-NAFLD קשורה לפתוגנזה של מחלה קרדיווסקולארית, אך מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.

החוקרים כותבים כי עד כה לא ברור מהם המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין NAFLD ובין מחלה קרדיווסקולארית. בין ההסברים האפשריים הם מציינים כי השמנה ויסרלית ודלקת עלולות לעורר שחרור כבדי של חומרים המעודדים את תהליך הטרשת. מנגנון אפשרי אחר הוא התפתחות של תנגודת לאינסולין, הפרעות קרישה ודיסליפידמיה, המהוות גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולארית.

לאור זאת, יעדי טיפול אפשריים בחולים עם NAFLD הם צמצום התנגודת לאינסולין וטיפול בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים. באוכלוסיה זו מומלץ על תזונה מתאימה ופעילות גופנית לירידה במשקל, וכן טיפול בכל אחד ממרכיבי התסמונת המטבולית, כאשר רצוי לבחור בטיפולים עם השפעה כבדית חיובית. טיפולים אלו עשויים לכלול ניתוח בריאטרי במקרי השמנת יתר, ותרופות המשפיעות על מערכת הרנין-אנגיוטנסין לטיפול ביתר לחץ דם. בחולי סוכרת עם NAFLD ממליצים הכותבים לבחור בתרופה מקבוצות הביגואנידים או ה- Thiazolidinediones.

 

באשר לסטטינים, הם מציינים כי אין מניעה לטפל בתרופות מקבוצה זו בחולים עם NAFLD בעלי התוויה מקובלת לטיפול בתרופה, אך עד כה לא נמצאו ראיות מבוססות לכך שהתרופות מסייעות לטיפול ב-NAFLD (הערת הג'ורנאל : נציין שבמגזין 570 דיווחנו על מחקר שהראה כי טיפול באטורבסטטין עשוי לעצור התקדמות NAFLD ) . החוקרים מדגישים כי מטופלים עם NAFLD אינם סובלים מסיכון מוגבר לרעילות כבדית אידיוסינקרטית הקשורה לשימוש בסטטינים.

החוקרים כותבים כי טיפול תרופתי המיועד ל-NAFLD מומלץ במטופלים עם סיכון גבוה להתקדמות המחלה. הם מדגישים כי נערכו מעט עבודות אקראיות-מבוקרות בתחום ועל כן אין המלצות חד משמעיות לטיפול ב-NAFLD. בין הטיפולים האפשריים ניתן לציין נוגדי חמצון, נוגדי ציטוקינים, וחומרים בעלי הגנה כבדית (כולל מלחי מרה).

 

כמו כן, לא ברור האם טיפול ב-NAFLD עשוי לצמצם את הסיכון להתפתחות או התקדמות מחלה קרדיווסקולארית. החוקרים מוסיפים כי עדיין לא ברור מהו הערך הפרוגנוסטי של NAFLD בהערכת הסיכון הקרדיווסקולארי.

 

הם מסכמים כי הראיות הקיימות תומכות בביצוע הערכת סיכון קרדיווסקולארית במטופלים עם NAFLD. לדבריהם, מטופלים אלו עשויים להיות מועמדים הן לטיפול מוקדם במחלה הכבדית, והן לטיפול מוקדם המכוון לצמצום גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים.

 

N Engl J Med. 2010;363:1341-1350.


 

סגור חלון