Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 27/06/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/06/2011 מקומו של וויטמין D במניעת מחלות ממאירות

לאור התפקיד האפשרי של וויטמין D במניעת מחלות ממאירות, רבים הופתעו מכך ששיקולים הנוגעים למחלות ממאירות לא נלקחו בהמלצות התזונתיות מטעם ה-IOM (Institute of Medicine).

ועידה מטעם ה-IOM סקרה את העדויות הקושרות בין צריכת וויטמין D ובין בריאות השלד ומערכות אחרות בגוף. הועידה סיכמה כי לוויטמין D תפקיד חשוב בבריאות העצם וכי העדויות מספקות בסיס רחב לקביעת צרכיי האוכלוסייה. עם זאת, באשר לתוצאות מעבר לבריאות העצם, כולל מחלות ממאירות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת והפרעות אוטואימוניות, העדויות בנושא אינן עקביות ואינן חד-משמעיות.

 

לאור חשיבות וויטמין D לבריאות העצם, המינון היומי המומלץ הוא 600 IU ליום באנשים בגילאי 1-70 שנים ו-800 IU באלו מעל גיל 70. בשל השונות הרבה בסינתזת וויטמין D בעור ולאור הסיכונים הידועים לסרטן העור, החוקרים קבעו את המינון היומי המומלץ תחת הנחה כי החשיפה לשמש היא מינימאלית. הועידה סיכמה עוד כי חלה הערכת-יתר של השכיחות של רמה לא-מספקת של וויטמין D בצפון אמריקה. במרבית התושבים בצפון אמריקה רמות 25-Hydroxyvitamin D של מעל 20 ננוגרם למ"ל, המספיקות לבריאות העצם בלמעלה מ-97.5% מהאוכלוסייה.

 

עם זאת, הסקירה המקיפה של העדויות בנוגע לתפקידו של וויטמין D במניעת מחלות ממאירות גילתה כי המחקר אינו-עקבי ואינו מבסס קשר סיבה-תוצאה. סקירות אחרות שפורסמו לאחרונה הגיעו למסקנות דומות. לא נערכו מחקרים אקראיים בקנה-מידה גדול, שהתבססו על מחלות ממאירות כיעד העיקרי. מרבית העדויות מבוססות על מחקרים מעבדתיים, קורלציות אקולוגיות ובדיקות תצפיתיות אחר רמות וויטמין D והקשר עם מחלות ממאירות. למרות שהערכת הריכוז בדם הינו סמן שימושי להערכת החשיפה הנוכחית לוויטמין D, למחקרים בנושא היו מגבלות רבות.

 

באופן ספציפי, קיים קשר בין רמות נמוכות של וויטמין D ובין גורמים ערפלנים הקשורים לסיכון מוגבר לממאירות, כולל השמנה (וויטמין D מצטבר ברקמות שומן), העדר פעילות גופנית (בקורלציה עם חשיפה מעטה לשמש ובילוי מחוץ לבית), עור כהה (סינתזה מופחתת של וויטמין D בתגובה לחשיפה לשמש) ודיאטה או תוספי תזונה. מגבלה נוספת נובעת מכך שמצב בריאותי ירוד עשוי להשפיע על רמות וויטמין D בדם, בשל מיעוט פעילויות מחוץ לבית וחשיפה מעטה לשמש, או השפעה שלילית על התזונה.

 

ישנו בסיס ביולוגי להשערה לפיה וויטמין D עשוי לסייע במניעת מחלות ממאירות. הקולטן לוויטמין D קיים במרבית הרקמות. מחקרים בתרביות תאים ומודלים ניסיוניים הציעו כי קלציטריול מעודד התמיינות תאים, מעכב התרבות תאי סרטן ובעל פעילות נוגדת-דלקת, מעודדת אפופטוזיס ונוגדת יצירת כלי דם חדשים. אלו תומכים, אך אינם מוכיחים את ההשערה לפיה לוויטמין D תפקיד במניעת התפתחות מחלות ממאירות או עיכוב התקדמות גידולים.

 

למרות שמספר מחקרים תצפיתיים קשרו בין רמות נמוכות של 25-Hydroxyvitamin D ובין היארעות מוגברת של מחלות ממאירות ותמותה, אין עדויות ממחקרים אקראיים בנושא.

באשר לסיכון לסרטן שד, שלושה מחקרים תצפיתיים העלו תוצאות לא-עקביות: מחקר קטן אחד הדגים קשר שלילי, מחקר גדול אחר לא מצא קשר ומחקר נוסף הדגים קשר שלילי באוכלוסיות מסוימות. רק מחקר אחד (מחקר WHI (Women's Health Initiative)) היה גדול דיו להערכת סרטן שד בנפרד ומצא כי בסך הכל, אין השפעה משמעותית להתערבות על היארעות סרטן שד או תמותה נלווית. החוקרים מצאו כי בנשים עם צריכת וויטמין D הנמוכה ביותר (תזונה + תוספים) הסיכון לסרטן שד היה נמוך יותר עם התערבות, בעוד שבאלו עם הצריכה הגבוהה ביותר למעשה חלה עליה בסיכון לסרטן שד.

 

מחקרים תצפיתיים בנוגע לרמות וויטמין D בדם וסרטן מעי גס ורקטום תומכים בקשר הפוך. ממטה-אנליזה של נתונים מחמישה מחקרים עולה כי בנבדקים עם רמות 25-Hydroxyvitamin D של 33 ננוגרם למ"ל ומעלה, הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום היה נמוך בכמחצית, בהשוואה לאלו עם רמות של 12 ננוגרם למ"ל ומטה.

 

מחקר European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition דיווח לאחרונה על קשר דומה. מחקר פרוספקטיבי מיפן לא הדגים קשר שלילי בין רמות 25-Hydroxyvitamin D בדם ובין היארעות סרטן מעי גס, למרות שזוהה קשר שלילי עם סרטן הרקטום. במחקר בריטי שהשווה בין וויטמין D3 ובין פלסבו, הטיפול לא לווה בשינוי משמעותי בהיארעות סרטן מעי גס ורקטום. בדומה, במחקר WHI, מתן קלציום עם וויטמין D3 לא הפחית את היארעות סרטן מעי גס ורקטום או מקרי התמותה הנלווית.

 

8 מבין 12 מחקרי מקרה-ביקורת לא הדגימו קשר בין רמות וויטמין D בדם ובין הסיכון לסרטן הערמונית, ורק מחקר אחד הדגים קשר שלילי משמעותי. סקירה שפורסמה לאחרונה ממחקר α-Tocopherol, β-Carotene Cancer Prevention Study לא הדגימה קשר. יתרה מזאת, מטה-אנליזה של 45 מחקרים תצפיתיים של צריכת מוצרי חלב והסיכון לסרטן ערמונית לא הדגימה קשר מובהק עם צריכת וויטמין D. לא נמצאו מחקרים קליניים אקראיים בנושא.

 

במדגם Cohort Consortium Vitamin D Pooling Project of Rarer Cancers לא מצאו החוקרים עדות הקושרת בין רמות 25-Hydroxyvitamin D גבוהות בדם ובין סיכון מופחת לממאירויות פחות נפוצות, כולל סרטן רירית הרחם, סרטן הוושט, סרטן קיבה, סרטן כליות, סרטן לבלב, סרטן שחלות ולימפומה שאינה-הודג'קין. יתרה מזאת, מהמאמר עולה עדות לסיכון מוגבר משמעותית לסרטן לבלב בנוכחות רמות 25-Hydroxyvitamin D של 40 ננוגרם למ"ל ומעלה. עוד דווח על סיכון מוגבר לסרטן הוושט בנוכחות רמות וויטמין D גבוהות.

 

למרות ההתלהבות הרווחת ובסיס ביולוגי, ועידת ה-IOM מצאה כי העדויות לפיהן וויטמין D מפחית היארעות מחלות ממאירות ותמותה נלווית אינן עקביות ואינן חד-משמעיות בנוגע לסיבתיות. בימים אלו נערכים מחקרים חדשים להערכת תוספי וויטמין D במינון בינוני-עד-גבוה למניעת מחלות ממאירות והם צפויים לסייע בהבנת הנושא. אעפ"י שייתכן ומחקרים עתידיים ידגימו תועלת ברורה לוויטמין D בכל הנוגע למחלות ממאירות, העדויות הזמינות בשלב זה אינן מספקות הוכחות חד-משמעיות.

 

למאמר

N Engl J Med 2011; 364:1385-1387

 

 

סגור חלון