Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 18/07/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

31/10/2012 בקיצור נמרץ : לקט המחקרים הבולטים במחצית הראשונה של ספטמבר 2012

ההשפעה המגנה של קומדין מפני מקרי תמותה ואירועים מוחיים בחולים צעירים עם אי-ספיקת לב (מתוך הכנס המדעי מטעם הHeart Failure Society of Ameriac- )

ממחקר אקראי בו נבחנו תוצאות הטיפול בקומדין, בהשוואה לאספירין, עולה כי בחולים בקצב סינוס עם אי-ספיקת לב סיסטולית,  מתחת לגיל 60 - התוצאות היו טובות יותר משמעותית תחת נוגד הקרישה הפומי, בהשוואה לנוגד הטסיות. 

מניתוח לפי תתי-קבוצות של מחקר WARCEF (Warfarin vs Aspirin in Reduced Cardiac Ejection Fraction) עלה כי קומדין מלווה בירידה של 37% בסיכון לתמותה, אירוע מוחי איסכמי, או דימום תוך-מוחי, בהשוואה לאספירין, בחולים צעירים. החוקרים קבעו כי חולים צעירים זכו לתועלת מטיפול בקומדין, שלא תועדה בחולים מבוגרים.

הממצאים עומדים בניגוד לתוצא העיקרי של המחקר באוכלוסיה הכוללת, כאשר מהתוצאות לא עלה הבדל משמעותי בתוצא משולב שכלל תמותה/אירועים מוחיים איסכמיים/דימומים תוך-גולגולתיים, בין חולים שנטלו קומדין וחולים שטופלו באספירין. החוקרים קבעו כי קומדין ואספירין מספקים הגנה דומה לחולים עם אי-ספיקת לב סיסטולית בקצב סינוס.

מבין 32 משתנים שנבחנו ככאלו העשויים להשפיע על הטיפול, רק גיל החולים זוהה כגורם משמעותי בסקירה מקיפה שכללה גם נתונים דמוגרפיים, מקטע פליטה של חדר שמאל, מחלות רקע, מצב תפקודי והיסטוריה של טיפול בסטטינים, נוגדי-טסיות או נוגדי-קרישה.

הירידה המשמעותית בתוצא הסיום המשולב בחולים מתחת לגיל 60 שנים עם קומדין בהשוואה לאספירין נבע מירידה של 35% בשיעורי התמותה.

Heart Failure Society of America 2012 Scientific Meeting;

לידיעה במדסקייפ

 

ההשפעה של אמפתיה מצד הרופאים על תוצאות הטיפול בחולים  (Acad Med)

מתוצאות מחקר חדש מאיטליה, שכלל למעלה מ-20,000 חולים, עולה קורלציה ברורה בין אמפתיה מצד הרופאים המטפלים ובין תוצאות קליניות טובות יותר בחולים עם סוכרת.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל קרוב ל-21,000 חולים עם סוכרת ו-242 רופאים כלליים שטיפלו בהם בפרמה, איטליה. החוקרים מצאו כי בחולים שטופלו ע"י רופאים שזכו לציונים הגבוהים ביותר בבדיקות להערכת אמפתיה, תוארו השיעורים הנמוכים ביותר של סיבוכים מטבוליים שדרשו אשפוז.

להערכת האמפתיה של הרופאים, החוקרים שלחו לרופאים את שאלון JSE (Jefferson Scale of Empathy), כלי תקף להערכת אמפתיה, שכלל 20 שאלות להערכת הבנת הרופא את השקפת מבטו של החולה. החוקרים מדדו את התוצאות הקליניות לפי קודי ICD-9-CM בחולים עם סוכרת שאושפזו בשנת 2009 בשל סיבוכים מטבוליים אקוטיים, דוגמת קומה או מצב היפר-אוסמולרי. הם התמקדו בסיבוכים מטבוליים מאחר שאלו עשויים להתפתח די במהירות ומניעה מושפעת יותר מהרופא המטפל, בעוד שיתר הסיבוכים מטופלים לעיתים קרובות על-ידי רופאים מומחים.

הרופאים בעלי הציונים הגבוהים טיפלו ב-7224 חולי סוכרת, אלו עם ציונים בינוניים טיפלו ב-7,303 חולי סוכרת ורופאים עם ציונים נמוכים טיפלו ב-6434 חולי סוכרת. מבין 123 החולים שאושפזו עם סיבוכים מטבוליים אקוטיים בשנת 2009, שיעור הסיבוכים ל-100 חולים היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת החולים שטופלו ע"י רופאים עם ציונים גבוהים, בהשוואה לאלו עם ציונים בינוניים או נמוכים.

 

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להעריך את ההשפעה של אמפתיה מצד הרופאים על נכונות החולים לקחת חלק בתוכניות לרפואה מונעת, דוגמת בדיקות סקר למחלות ממאירות.

Acad Med. 2012;87:1243-1249.

לידיעה במדסקייפ

 

פורסמו הנחיות להערכה וטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס (Thyroid)

לאחר שיתוף פעולה בין American Association of Clinical Endocrinologists וה-American Thyroid Association פורסמו 52 המלצות מבוססות-ראיות להערכה, טיפול ומעקב אחר חולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס, במטרה לסייע לרופאים המטפלים בחולים אלו במתן הטיפול הטוב ביותר. להלן ההמלצות החשובות ביותר עבור הרופאים המטפלים:

*מומלץ לרופאים להתייעץ עם אנדוקרינולוג בטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס ביילודים ובילדים, בנשים הרות או אלו המתכננות להרות, בחולים עם מחלות לב ובאלו עם מחלות אנדוקריניות אחרות, דוגמת מחלות של האדרנל או ההיפופיזה, כמו גם בחולים אותם קשה לשמור תחת תפקוד מאוזן של בלוטת התריס, אלו עם זפק, קשריות או שינויים מבניים בבלוטת התריס; או אלו עם תמונה חריגה של בדיקות מעבדה להערכת תפקודי תריס.

*אעפ"י שהערכת רמות TSH (Thyrotrophin Hormone) הינה בדיקת הסקר היחידה הטובה ביותר לתת-פעילות של בלוטת התריס, על רופאים להיות מודעים לכך שהבדיקה אינה מספקת להערכת חולים מאושפזים או חולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס על-רקע גורמים מרכזיים.

*הטיפול הסטנדרטי בתת-פעילות של בלוטת התריס נתפר באופן פרטני להחלפת לבותירוקסין, אין נתונים התומכים בתועלת הקלינית של תכשירים הנמכרים ללא מרשם רופא, המשווקים כתכשירים התומכים בבלוטת התריס או מעודדים את הפעילות התקינה של הבלוטה.

*שילובים של Levhothyroxine ו-Levotriiodothyronine, כולל Desiccated Thyroid, אינם מומלצים בנשים הרות או אלו המנסות להרות.

*עליה קלה בערכי TSH בקשישים עשויה להופיע כחלק מהזקנה ואינה מעידה בהכרח על תת-פעילות של בלוטת התריס. 

Thyroid. Published online September 11, 2012


ההשפעה של אורח חיים בריא על תוחלת החיים  (BMJ)

אורח חיים בריא עשוי לשפר את תוחלת החיים גם בקשישים, כך לפי תוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסייה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal.

לדברי החוקרים, אורח חיים, רשתות חברתיות ופעילויות בשעות הפנאי נבחנו כולם באופן פרטני בהקשר של תוחלת החיים, כאשר אחרים בחנו את הקשר האפשרי בין גורמים אלו ובין תוחלת החיים תוך התייחסות לאינטראקציות אפשריות. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין שילובים של גורמים הפיכים שונים ובין תוחלת החיים. מבין המחקרים הקודמים שכללו את המשתתפים המבוגרים ביותר (85 שנים ומעלה), רק ארבעה כללו תקופת מעקב של למעלה מעשר שנים.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון מאפיינים הפיכים הקשורים בתוחלת חיים במבוגרים בגילאי 75 שנים ומעלה, באמצעות מדגם פרוספקטיבי שכלל 1810 משתתפים. במהלך 18 שנות מעקב, החוקרים בחנו את חציון הגיל בעת התמותה, על-בסיס הרשומות בין השנים 1987-2005.

מרבית המשתתפים (91.8%) הלכו לעולמם במהלך תקופת המעקב. תוחלת החיים עלתה על 90 שנים במחצית מהמשתתפים. תוחלת החיים של מעשנים הייתה קצרה יותר בשנה בהשוואה ללא-מעשנים. עם זאת, שיעורי ההישרדות בקרב מעשנים בעבר היו דומים לאלו שלא עישנו מעולם, עדות לכך שהפסקת עישון בגיל העמידה עשויה לצמצם את ההשפעה של עישון על שיעורי התמותה.

פעילות גופנית, דוגמת שחיה, הליכה או התעמלות קבועה, זוהתה כפעילות הפנאי הקשורה באופן הבולט ביותר עם אריכות ימים. במשתתפים שעסקו בפעילויות אלו באופן קבוע, חציון הגיל בעת התמותה היה גבוה יותר בשנתיים, בהשוואה למשתתפים שלא עסקו בפעילויות אלו.

החוקרים הגדירו פרופיל בסיכון נמוך בנוכחות אורח חיים בריא, שכלל פעילות פנאי אחת, או יותר, ורשת חברתית עשירה או מתונה. הם הגדירו פרופיל בסיכון גבוה כאורח חיים לא-בריא, ללא פעילויות פנאי ורשת חברתית מוגבלת או העדר רשת חברתית.

בהשוואה למשתתפים בעלי פרופיל סיכון גבוה, באלו עם פרופיל סיכון נמוך נרשמה עליה של 5.4 שנים בחציון ההישרדות.

מניתוח לפי תתי-קבוצות של הגילאים המבוגרים ביותר (85 שנים ומעלה) והמשתתפים עם מחלות כרוניות, באלו עם פרופיל סיכון נמוך חציון הגיל בעת התמותה היה גדול בארבע שנים, בהשוואה לאלו עם פרופיל סיכון גבוה.

גורמים אחרים שנקשרו עם הישרדות מוגברת כללו מין נקבה ורמת השכלה גבוהה. 

ממצאי המחקר מעודדים שכן מוכיחים כי אורח חיים בריא, גם בגילאים מתקדמים, עשוי להביא להארכת תוחלת החיים, ככל הנראה ע"י הפחתת התחלואה.

BMJ. Published online August 30, 2012

לידיעה במדסקייפ


מרבית המקרים של כאבי גרון נובעים מזיהום נגיפי ואינם דורשים טיפול אנטיביוטי  (Clin Infect Dis.)

מרבית המקרים של זיהומים בגרון נובעים מנגיפים ואין מקום לטיפול אנטיביוטי, כך לפי הנחיות חדשות מטעם ה-Infectious Diseases Society of America, שפורסמו בכתב העת Clinical Infectious Diseases.

ההמלצות נועדו להגביל את הטיפול האנטי-מיקרוביאלי כנגד זיהומים נגיפיים ולזיהוי נכון וטיפול במקרים של דלקת גרון על-רקע GAS (Group A Streptococcus). פניצילין ומוקסיפן הן תרופות הבחירה במקרים של זיהומים סטרפטוקוקאליים, כך לפי ההמלצות.

עד 70% מהאמריקאים עם כאבי גרון מטופלים בתרופות אנטיביוטיות. עם זאת, חיידקים אחראיים רק ל-20-30% מהמקרים בילדים ול-5-15% מהמקרים במבוגרים.

למרות שלזיהומים חיידקיים ונגיפיים לעיתים קרובות תסמינים חופפים, תסמינים אחרים, דוגמת שיעול, נזלת, צרידות וכיבים בפה מכוונים מאוד לזיהום נגיפי. מנגד, כאב גרון נובע בסבירות גבהה יותר מזיהומי GAS במידה והופעת הכאב פתאומית, מלווי בכאבי בליעה וחום. במקרים אלו יש להשלים בדיקה מהירה לזיהוי אנטיגן. מאחר שבילדים מתחת לגיל שלוש שנים לא צפוי זיהום סטרפטוקוקולי בגרון, אין צורך בבדיקה, למעט נסיבות מיוחדות דוגמת זיהום אח מבוגר.

יש להשלים תרביות גרון לאישור תוצאות שליליות במבחנים מהירים בילדים ומתבגרים. אין צורך בבדיקות אלו במבוגרים בשל הסיכון הנמוך לזיהומי סטרפטוקוק בגרון וסיכון נמוך עוד יותר לסיבוכים דוגמת Rheumatic Fever.

לאחר אישור נוכחות סטרפטוקוק בלוע, טיפול הבחירה הינו משטר טיפול בן עשרה ימים בפניצילין (או מוקסיפן), לו טווח צר ועלות נמוכה, עם סיכון נמוך לתופעות לוואי.

מומלץ על טיפול בפניצילין או מוקסיפן במקרים של זיהום סטרפטוקוקלי בלוע, לאור היעילות הגבוהה והבטיחות של הטיפול בחולים ללא אלרגיה לפניצילין, ועליה בעמידות של החיידקים לאנטיביוטיקות בעלות טווח רחב יותר ויקרות יותר.

 

ההנחיות ממליצות גם כנגד ניתוחי כריתת שקדים בילדים עם זיהומים חוזרים בלוע, למעט במקרים ספציפיים מאוד (דוגמת ילדים עם הפרעת נשימה חסימתית), מאחר שהסיכון בניתוח לרוב אינו שווה את התועלת הזמנית.

 

השורה התחתונה הינה כי לטיפול אנטיביוטי לא צפויה תועלת בזיהומים נגיפיים, אך ישנם טיפולים אחרים לכאבי גרון, ללא תלות בצורך בטיפול אנטיביוטי. על רופאים להעביר למטופליהם את כל המידע, להרגיע אותם ולספק להם את הטיפול ההולם.

Clin Infect Dis. Published online September 9, 2012.

 לידיעה במדסקייפ


אירוע מוחי קל עלול להוביל למוגבלות חמורה  (Stroke)

חלק ניכר מהחולים עם אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) או אירוע מוחי קל עלולים לפתח מוגבלות לאחר האירוע, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Stroke.

 

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מטילים ספק ברעיון כי מדובר באירועים מוחיים מינוריים. הם מצאו כי בחולים עם חסימה או היצרות של כלי דם קיים הסיכון הגבוה ביותר למוגבלות. בחולים אלו נדרשת הערכה מהירה, עם הדמיה זריזה של כלי הדם במוח במטרה להחליט אילו התערבויות נדרשות למניעת מוגבלות.

 

מדגם המחקר כלל 499 חולים עם אירוע מוחי קל (מדד NIHSS נמוך מ-4) או אירוע איסכמי חולף, שלא סבלו קודם לכן ממוגבלות ועברו בדיקת CT/CTA בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים. המשתתפים לקחו חלק במחקר CATCH (CT and MRI in the Triage of TIA and Minor Cerebrovascular Events to Identify High Risk Patients).

 

לאחר 90 ימים, ב-74 חולים (15%) זוהתה מוגבלות, שהוגדר בנוכחות מדד Modified Rankin של 2 ומעלה. לא נמצא קשר בין התוצאות ובין סיבוכים עקב רה-וסקולריזציה של עורקי התרדמה או טיפול בנוגדי-קרישה.

 

מניתוח רב-משתנים עלה כי המשך תסמינים בעת ההערכה הראשונית ע"י צוות טיפול באירועים מוחיים בחדר המיון, סוכרת, מין נקבה ובדיקות CT/CTA ניבאו מוגבלות לאחר 90 ימים.

מבין 74 החולים עם מוגבלות לאחר 90 ימים, ב-55 (74%) לא תועדו אירועים מוחיים חוזרים, בעוד שב-19 חולים (26%) תועד אירוע חוזר (התקדמות תסמינים בתשעה חולים והישנות אירוע מוחי בעשרה חולים).

מבין 463 החולים ללא אירוע חוזר, ב-55 אובחנה מוגבלות (12%). מנגד, 19 מבין 36 החולים (53%) סבלו ממוגבלות לאחר אירוע חדש (יחס סיכון של 4.4, p<0.0001).

 

החוקרים כותבים כי מאחר ובחולים עם אבנורמליות בבדיקת CT/CTA ותסמינים נמשכים קיים הסיכון הגבוה ביותר למוגבלות, גם בהעדר הישנות אירועים, יש לשקול אפשרויות טיפול דוגמת תרומבוליזה. יתרה מזאת, אין ספק כי נושא המוגבלות לאחר אירוע מוחי מינורי דורש התייחסות זהירה יותר.

 Stroke. Published online September 13, 2012

 לידיעה במדסקייפ


האם הטיפול במטפורמין בחולי סוכרת עם הפרעות בתפקודי כליה קשור לסיכון מוגבר לחמצת ? (BMJ)

מחקר חדש מה-  BMJ מצביע על כך שטיפול במטפורמין בחולי סוכרת, גם כאלה שהם עם הפרעות קלות בתפקוד כלייתי בטוח יותר מטיפול באינסולין , ואין עלייה בסיכון בהשוואה לתרופות פומיות אחרות.

החוקרים ביקשו להעריך את האפקטיביות והבטיחות של שימוש במטפורמין במסגרת פרקטיקה קלינית יום יומית במידגם רחב של חולי סוכרת סוג 2 עם הפרעות בתפקודי כליה.

המחקר היה התבוננותי והתקיים בין יולי 2004 לדצמבר 2010 עם משך מעקב ממוצע של 3.9 שנים במסגרת טיפול בקהילה, של 51,675 גברים ונשים עם סוכרת סוג 2 שנכללו ברשם הסוכרת השוודי.

המימצאים העיקריים שנעשה אחריהם מעקב כללו סיכון למחלה קרדיווסקולרית (CVD), תמותה מכל סיבה, וחמצת (אסידוסיס)/זיהום רציני הקשור לסוג הטיפול, ולרמת ההפרעה בתפקודי הכליה (שנבדקה באמצעות eGFR (ר"ת של estimated glomerular filtration rate ).  החוקרים עשו שימוש בהתאמות לגורמי סיכון שונים באמצעות רגרסיה מסוג COX .

נמצא שבהשוואה לטיפול מונותרפי במטפורמין, הסיכון היחסי ל-CVD פטאלי או לא פטאלי ולתמותה מכל סיבה בטיפולים הפומיים האחרים (בעיקר סולפניל אוריאה) היו 1.02 (ברווח בר סמך של 0.93-1.12) , ו-1.13 (ברווח של 1.01-1.27) ובאינסולינים הסיכון היחסי היה 1.18 (ברווח של 1.07-1.29), ובהתאמה לגורמי סיכון 1.34 (ברווח של 1.19-1.5) .

הטיפול במטפורמין, בהשוואה לכל טיפול אחר, במטופלים עם eGFR ברמות של בין 45-60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר, הראה סיכון מופחת לחמצת/זיהום רציני (יחס סיכון של 0.85 בטווח שבין 0.74-0.97 ), ותמותה מכל סיבה (יחס סיכון 0.87, בטווח שבין 0.77-0.9.(

במטופלים עם eGFR  ברמות של בין 30-45 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר לא הייתה במטופלי מטפורמין מונותרפי עלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה, חמצת/זיהום רציני או CVD .

המחברים מסכמים כי מטפורמין הראה בהשוואה לאינסולין הפחתה בסיכון ל-CVD ומוות מכל סיבה, ובהשוואה לתרופות פומיות אחרות ירידה קלה בסיכון לתמותה מכל סיבה בקבוצה זו של למעלה מ-50,000 מטופלים שהיו במעקב כ-4 שנים.

במטופלים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי נמצא גם שהטיפול במטפורמין לא הוביל לעליה בסיכון ל-CVD, תמותה מכל סיבה או חמצת/זיהום רציני.

החוקרים מציינים שבמסגרת טיפול קליני בקהילה התועלות של שימוש במטפורמין עולות בבירור על הסיכונים לתופעות לוואי חמורות.

חוזקו של המחקר הוא בהיקף הנרחב של המשתתפים וביעדי המחקר המשולבים שכללו גם חמצת, שוק, אי ספיקה כלייתית אקוטית וזיהומים רציניים במטרה לבחון את את השכיחות של חמצת לקטית (lactic acidosis ) תחת טיפול מטפורמין.

BMJ Open 2012;2:e001076 doi


השימוש המופרז בטיפול אנטיביוטי נמשך בימים אלו  (Arch Intern Med.)

משני מחקרים גדולים  מארצות הברית שפורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי מגמת השימוש המופרז בטיפול אנטיביוטי נמשכת גם כיום.

במאמר הראשון בחנו החוקרים את השונות הגיאוגרפית במתן מרשמים לטיפול אנטיביוטי במבוגרים. החוקרים בחנו את מגמות מתן מרשמים לטיפול אנטיביוטי באזורים שונים במספר גישות שונות: לפי מדינות, לפי ארבעה אזורים ארציים (צפון-מזרח, דרום, מערב ומערב-תיכון), ובאמצעות הערכת הנתונים מבתי חולים. הם גם בחנו את מגמות הטיפול האנטיביוטי לפי עונות השנה.

החוקרים מצאו כי בדרום המדינה תועדה השכיחות הגבוהה ביותר של טיפול אנטיביוטי, כאשר בממוצע, 21.4% מהחולים בכל רבעון קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי. בחולים במדינות המערב היקף הטיפול האנטיביוטי היה הנמוך ביותר, כאשר רק 17.4% מהחולים קיבלו מרשם לטיפול זה בכל רבעון.

בכל האזורים, שיעור מתן המרשמים לטיפול אנטיביוטי היה הגבוה ביותר ברבעון הראשון (ינואר-מרץ) ועמד על 20.9%, כאשר השיעור הנמוך ביותר תועד במהלך הרבעון השלישי (יולי-ספטמבר), עם שכיחות של 16.9%.

השונות אינה מוסברת ע"י הבדלים בשכיחות זיהומים בין אזורים ובין עונות שונות. באזורים בהם נהוג שימוש רב בטיפול אנטיביוטי, לעיתים קרובות נרשמו שיעורים נמוכים יותר של דלקת ריאות חיידקית.

החוקרים מאמינים כי באזורים הגיאוגרפיים בהם הטיפול האנטיביוטי נפוץ צפויה תועלת לתוכניות שמטרתן להפחית שימוש מיותר בתרופות אלו, והם מדגישים כי למרות שקשישים מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים בנוכחות זיהומים חיידקיים, הם גם עשויים להיות בסיכון מוגבר לתופעות לוואי של טיפולים אנטיביוטיים.

 

במחקר השני בחנה קבוצה של חוקרים את המגמות הארציות של טיפול אנטיביוטי למבוגרים בארצות הברית, שאובחנו עם דלקת סינוסים חדה.

הממצא העיקרי היה כי למרות שמרבית המקרים הללו נובעים מזיהומים נגיפיים ולטיפול אנטיביוטי אין ערך רב בטיפול בזיהומים אלו, מתן טיפול אנטיביוטי רחב-טווח, דוגמת קינולונים ומקרולידים,היה נפוץ מאוד.

החוקרים מצאו כי עד 2012, מוקסיפן היה הטיפול האמפירי המומלץ למקרים של סינוסיטיס חיידקית. הנחיות חדשות ממליצות עתה על מתן אוגמנטין במקרים אלו.

החוקרים התבססו על נתונים מהשנים 2000-2009 ובחנו את שיעור הביקורים לרופאים בשל סינוסיטיס חדה, בעקבותיהם ניתן מרשם לטיפול אנטיביוטי, וכן את שיעור המקרים בהם ניתן מרשם לטיפול במוקסיפן. החוקרים לא כללו חולים עם אבחנות נלוות (דוגמת זיהום בדרכי השתן), העשויות לדרוש טיפול אנטיביוטי.

מהמחקר עלה כי למעלה מ-80% מהחולים שאובחנו עם דלקת חדה של הסינוסים קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי, למרות עדויות מצטברות לפיהן התועלת של טיפול אנטיביוטי במקרים אלו היא מוגבלת.

החוקרים מצאו כי טיפול אנטיביוטי ניתן ב-83% מהביקורים בשל דלקת חדה של הסינוסים, וכי שיעור המרשמים לא השתנה משמעותית במהלך תקופת המחקר (P=0.85). מוקסיפן, הטיפול המומלץ בתקופה בה נאספו הנתונים, ניתן רק ב-17% מהמקרים. התרופות הנפוצות האחרות היו מקרולידים (29%), קינולונים (19%) ואוגמנטין (16%).

 

החוקרים קוראים לערוך שינויים בהרגלי הטיפול במקרים של דלקת סינוסים חדה, ומציינים את הסכנה להתפתחות עמידות לטיפולים אנטיביוטיים בארצות הברית.

Arch Intern Med. Published online September 24, 2012

לידיעה במדסקייפ


איכות שינה ירודה מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם עמיד לטיפול 

 American Heart Association High Blood Pressure Research Scientific Sessions

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Heart Association High Blood Pressure Research עולה קשר בין איכות שינה ירודה ובין הכפלת הסיכון ליתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי בנשים, כאשר בבסיס המנגנון עומד ככל הנראה דיכאון.

החוקרים מדגישים כי מדובר היה באיכות שינה ירודה ולא במשך שינה, שהיוו גורם חשוב בקשר עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי. הם זיהו הבדל גדול בין גברים ונשים. לדבריהם, בנשים, נמצא קשר בולט בין איכות שינה ירודה ובין הפרעת דיכאון וחרדה ויתר לחץ דם עמיד לטיפול, אך לא כך היה בגברים. ההבדל נותר לאחר תקנון לגורמים שונים. בנשים, הם מצאו כי איכות שינה ירודה לוותה בעליה של פי חמש בסבירות ליתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, גם לאחר תקנון.

החוקרים מזהירים כי מדובר היה במחקר חתך בלבד, הם יכולים לקבוע כי קיים קשר בלתי-תלוי בין איכות שינה ירודה ובין יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, אך אינם יכולים להסיק מכך כי מדובר בקשר סיבתי. לשם כך דרוש מחקר פרוספקטיבי. ייתכן גם כי יתר לחץ דם גורם לנדודי שינה, אך החוקרים מאמינים כי בפועל נדודי שינה מחמירים את יתר לחץ הדם.

עדויות ניסיוניות תומכות בהשערה זו, שכן ידוע כי הפרעה בשינה מעוררת את מערכת העצבים המרכזית ומביאה לעליה ברמות קורטיזול, אלו מביאים מצידם לעליה בלחץ הדם.

במסגרת המחקר, החוקרים אספו נתונים אודות איכות השינה, חרדה/דיכאון וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, אודות 270 משתתפים עם יתר לחץ דם. איכות השינה נקבעה לפי מדד PSQI (Pittsburgh Sleep Quality Index) וחרדה ודיכאון נמדדו לפי שאלון BDI (Beck Depression Inventory). איכות שינה ירודה הוגדרה בנוכחות מדד PSQI מעל 5, תסמיני דיכאון בחומרה קלה עד חמורה נקבעו לפי מדד BDI של מעל 10. החוקרים לא כללו במחקר חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה. יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי הוגדר ככישלון איזון יתר לחץ דם עם שלוש תרופות, או יותר.

 

נתונים מלאים היו זמינים אודות 234 חולים, מחציתם היו נשים. משך השינה הממוצע היה 6.4 שעות, ו-49% מהמשתתפים ישנו פחות משש שעות בלילה, ממצא שהיה דומה בשני המינים. עם זאת, בנשים תועדו מדדי PSQI גבוהים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של איכות שינה ירודה. בנשים נרשמו גם מדדי דיכאון גבוהים יותר ושכיחות תסמיני דיכאון הייתה גבוהה יותר, בהשוואה לגברים.

 

שכיחות יתר לחץ דם עמיד לטיפול עמדה על 15% מהחולים, ובחולים אלו נרשמו מדדי PSQI גבוהים יותר בהשוואה לחולים ללא יתר לחץ דם עמיד לטיפול, הבדל שתועד בנשים, אך לא בגברים. תועדה מגמה דומה בקשר בין מדדי דיכאון ובין יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי.

 

מניתוח סטטיסטי עלה כי איכות שינה ירודה קשורה בקשר בלתי-תלוי עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול (יחס סיכויים של 2.2). עם זאת, קשר זה איבד משמעות כאשר החוקרים כללו במודל תסמיני דיכאון.

 

American Heart Association High Blood Pressure Research Scientific Sessions 

לידיעה במדסקייפ


סגור חלון