Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 22/11/2017  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

16/12/2012 מעקב מלידה של קרובי משפחה של חולי מחלת הצליאק

מחלת הצליאק מוגדרת כמחלה של המערכת האימונית המופיע בחולים עם נטייה גנטית למחלה, המופיעה כאשר המעי חשוף לקמח המכיל גלוטן. צליאק היא אחת המחלות הכרוניות הכי שכיחות בעולם, הפוגעת ב 1% של האוכלוסייה. היארעות המחלה גדולה יותר בקרב קרובי משפחה של חולה צליאק ומגיעה ל- 8% ועד 15%. חומרת המחלה שונה מחולה לחולה. מחלת צליאק גלויה מאופיינת במציאת נוגדנים עצמיים ספציפיים, בעיקר נוגדנים מסוג IgA  כנגד האנזים tissue transglutaminase  ונוגדנים נגד אנדומיזיום. יחד עם זה יש עדות לנזק לרירית המעי הדק כולל הסננה לימפוציטרית, השתטחות הסיסים, והיפרפלזיה של הקריפטות. בקצה השני של חומרת המחלה יש חולים הלוקים במחלת צליאק פוטנציאלית, המאופיינת גם כן במציאת נוגדנים אופיניים כמו בצליאק גלויה, אך במבנה המעי הדק יש שינויים קלים בלבד או שהמבנה אפילו תקין לגמרי. מחלת צליאק גלויה היא מחלה לכל החיים, ומנגד מחלת צליאק פוטנציאלית יכולה להתפתח לצליאק גלויה או יכולה להישאר סמויה לאורך כל החיים.

הגנוטיפים HLA-DQ2  ו HLA-DQ8  של האנטיגנים של לויקוציטים מבטאים נטייה לפתח מחלת צליאק אך הם אינם קובעים שהמחלה חייבת להופיע. יחסי הגומלים בין נטייה גנטית לבין תגובה אימונית לגלוטן או סבילות לחלבון זה אינם מובנים לנו עד תום. ההנחה היא שכמות הגלוטן בדיאטה ואיכותו, מגוון החיידקים במעי  וזיהומים אינטסטינליים, ונוהלי הזנת התינוקות – כולם משפעים על המעבר ממצב של סבילות לגלוטן לתגובה אימונית אליו.

 

בקרב ילדים קטנים ידוע, שגם אם כבר הופיעו נוגדנים עצמאיים נגד רירית המעי, עדיין יש אפשרות שנוגדנים אלה ייעלמו. זאת אומרת שטרם נקבע אם הגוף יגיב בתגובה אימונית לגלוטן או יגיב בסבילות. לעת עתה אנחנו לא יודעים איזה אחוז של ילדים שכבר פתחו נוגדנים למעי מסוגלים לחסל אותם ולחזור למצב של בריאות שלמה.

 

באיטליה מתנהל מחקר לאומי המנסה למצוא תשובה באשר לזמן המיטבי להכנסת גלוטן לדיאטה של תינוקות הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלת הצליאק -The Italian baby study on weaning and celiac disease risk. במחקר זה המשתתפים מחולקים לשתי קבוצות – אחת המתחילה לקבל גלוטן בגיל חצי שנה והשנייה שמקבלת גלוטן בגיל שנה.

 

המחקר הנוכחי עדיין לא מתיימר למצוא תשובה לזמן שבו מומלץ להכניס גלוטן אלא עוסק בתת-קבוצה של תינוקות שכבר פיתחו נוגדנים עצמאיים נגד רירית המעי כדי לברר-

1          מהו שיעור הילדים המפתחים נוגדנים עצמאיים בקבוצה

2          מה  צפוי לילדים אלה אם הם ממשיכים במזון רגיל

3          האם יש ממצאים כלשהם המאפשרים להתנבא מי יישאר עם צליאק סמוי ומי יפתח צליאק גלוי.

 

כאמור המחקר מתנהל בכל איטליה ומשתתפים בו מרכזים רבים והוא מתמקד בתינוקות להם לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה עם מחלת צליאק. המעקב נמשך חמש שנים ובמהלכו נבדקו הנוגדנים tissue transglutaminase  בגיל 15, 24, 36 ו 60 חודשים. כן נבדקו נוגדנים לגליאדין.  בתחילת המעקב נבדק גם הגנוטיפים HLA-DQ2  ו HLA-DQ8.  הרופאים המליצו על ביופסיה של המעי כאשר קיים אחד מהתנאים הבאים:

1          בדיקה חיובית לנוגדנים ל  tissue transglutaminase או ל endomysium

         2 בדיקה חיובית לנוגדנים לגליאדין מסוג  IgGבקרב חולים להם חסר IgA

3          נוגדנים נגד גליאדין בקרב תינוקות שטרם מלאו להם שנתיים.

 

כאמור מחקר זה התמקד בתת קבוצה והיא נבדקה לאחר מעקב של שנתיים. השתתפו בה 96 ילדים. להורי הילדים  אשר אובחנו  כצליאק פוטנציאלי הומלץ לבוא לבדיקת נוגדנים כל חצי שנה ואם רמות הנוגדנים מסוג tissue transglutaminase  היו גבוהות מאד להסכים לביצוע ביופסיה של המעי.

מהתוצאות התברר כי בקבוצה זו נמנו 24 ילדים עם צליאק פוטנציאלי ו 72 ילדים להם צליאק גלוי. הסימנים שבישרו צליאק פוטנציאלי היו היעדר סימנים קליניים של המחלה, רמות נוגדנים נגד tissue transglutaminase שהם פחות מפי 11 של הרמה התקינה במעבדה, גיל פחות מ- 24 חודש והנקה במשך יותר משמונה חודשים.

 

בהמשך המעקב התברר כי  ב- 18 מתוך 21 התינוקות שאובחנו כצליאק  פוטנציאלי – דהיינו ב 86%    - הנוגדנים נעלמו כליל והם היו בריאים מכל הבחינות. אחד פיתח מחלת צליאק גלויה. ובשניים הנוגדנים המשיכו להתנדנד במשך שנתיים.

 

החוקרים מסכמים כי  שיעור ניכר של תינוקות שהם קרובי משפחה של חולי צליאק יפתחו נוגדנים האופייניים למחלת צליאק. בלמעלה משמונים אחוז של תינוקות אלה הנוגדנים ייעלמו כליל. כאשר חולים אלה ללא סימנים  קליניים אפשר לדחות ביצוע ביופסיה המעי עד לאחר מעקב ממושך של רמות הנוגדנים האופייניים לצליאק.

 

המאמר הופיע בכתב העת Journal of Pediatrics בחודש נובמבר 2012.

 

Prevalence and natural history of potential celiac disease in at-family-risk infants prospectively investigated from birth

Lionetti E et al

J Pediat 2012;161:908

 

סגור חלון