Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 15/12/2018  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

17/02/2013 ספור אישי- החלום

לפני שנים רבות היה לי חלום מוזר. הייתה זו תמונה בודדת בלבד אך התעוררתי ממנו מוטרדת מאד.  הדימוי היה חי ביותר. ראיתי פקעת של נרקיס טמונה באדמה, ועליה מונח סלע גדול וכבד. בגלל הסלע, הנרקיס לא יכול היה ללבלב. לא היה לי מושג לגבי משמעות החלום, אך חשתי שהיה בו מסר עבורי. הוא עורר בי רגשות עזים של עצבות ותחושת מלכוד.

במשך מספר שבועות לא יכולתי להוציא מראשי את החלום הפשוט ורב העוצמה הזה. בסופו של דבר תיארתי אותו לחברתי שהיה לה עניין ר בחלומות ובפשרן, והיא שקעה במחשבות. "אולי מתנהלת פה שיחה בין הסלע לבין הנרקיס" ? היא אמרה. "מדוע שלא תקשיבי? " מופתעת הבנתי שאני מכירה את השיחה היטב  הסלע אמר "זהו עולם מסוכן. אל תלבלב. אני אגן עליך."

התחלתי לצחוק. "הסלע נשמע כמו אבי" אמרתי לה. "וגם שלי" היא צחקה. בעודה צוחקת היא שאלה אותי אם אני יכולה לשמוע גם את הצד השני בשיחה, מה אמרה הפקעת לסלע? "אני מוכרחה ללבלב" אמרתי לה. "הלבלוב הוא מטרת חיי". ישבנו יחד וחשבנו על כך זמן מה ואז קדרו פניה והיא שאלה:- "זו צריכה להיות הרגשה טובה כשהסלע הכבד מפריד בינך לבין הסכנה, לא?"-   "אבל זה לא כך.!" עיני מלאו דמעות לפתע, ולא ידעתי מדוע. עזבנו את הנושא. מזמן לזמן חשבתי על החלום המוזר ופעם אפילו חלמתי אותו שוב. גם אז, כמקודם הוא הטריד אותי.

כמה שנים לאחר מכן התייסרתי לגבי שינוי מהותי בקריירה שלי. המתח והדאגה היו עצומים ובוקר אחד התעוררתי עם כאב גב חמור, בדיוק מימין לעמוד השדרה.  נרגזת, חשבתי שישנתי בתנוחה לא נכונה ולקחתי שתי גלולות אספירין. אבל הכאב לא נעלם. כעבור שלושה או ארבעה ימים הלכתי לרופא, שאמר לי שהכאב לא מתייחס לשום בעיה אנטומית המוכרת לו. הוא גם לא התייחס למשהו שאני הכרתי. "מתח?", הוא שאל והביט בי. "כן" חשבתי , על אף שלא חשבתי כך בעצמי. לא היה לי משהו להציע.

הכאב נמשך שבועות עד שלבסוף הציע מישהו שאתייעץ עם מומחה לאקופונקטורה. זה לא היה דבר רגיל בתקופה ההיא, אבל הלכתי מתוך ייאוש. דוקטור רוזמן מדד את הדופק שלי זמן רב ובדק אותי ביסודיות. אחר כך הוא העביר את אצבעו בכלילות על גבי, מלמעלה עד למטה. כאשר נגע במקום הרגיש. צרחתי מכאב. "אה" הוא אמר "זוהי נקודת אקופונקטורה, הצ'י, אנרגיית החיים, תקועה כאן". ברשותי, כך אמר, ינסה לשחרר את המחסום בדקירת מחט. מעולם, קודם לכן לא קיבלתי טיפול באקופונקטורה והייתי ספקנית באשר לתוצאות. הכאב כבר נמשך שבועות רבים והייתי מוכנה לנסות. שכבתי על בטני על המיטה ועצמתי את עיני.

ברגע שחשתי במחט, הופיע בבהירות הדימוי הישן, והנשכח-למחצה, של פקעת הנרקיס וסלע. פתאום היבנתי כיצד הרגיש הסלע. הוא פחד לתת לנרקיס ללבלב. הוא ידע את ערכו של הנרקיס והיה נחוש שלא להניח לו להיפגע. אם ילבלב הנרקיס הוא ייחשף לעין כל, ועלול להינזק. לראשונה גם הבנתי שאם הנרקיס לא ילבלב, הוא עלול למות.

ההישרדות הייתה ערך נכבד במשפחתנו. כמו רבים אחרים במשפחה, פחד אבי מהחיים, מאז ימי המלחמה ותקופת השפל. הם הפכו למומחים בהישרדות. הישרדות הייתה עניין של עקשנות  ושל דגש רב על ביטחון, כשיקול החשוב מכל. החיים, לעומת זאת, היו עניין של תשוקה וסיכון, של מציאת עניין בעל חשיבות ושירותו. של עשיית הנחוץ, כדי לחיות כמו שצריך.

כבת למשפחה זו, לא הבנתי את ההבדל הזה קודם לכן. אולי, אחרי הכל הישרדות אינה מטרת החיים. כשניסיתי לחשוב האם אפשר להגן על משהו מבלי לעצור את החיים שבו, ראיתי בעיני רוחי כיצד הסלע משנה צורתו. מופתעת, צפיתי כיצד הוא גובה לדבר דק ושקוף יותר, עד שהבנתי שהוא משתנה לכדי חממה. שם הצמיחה הפקעת נרקיס גבעול שפרח. צהוב הפרח היה מדהים – כאילו היה עשוי מאור ולא מעלי כותרת.  שכבתי על מיטתו של ד"ר רוזמן והתחלתי להתייפח.

בהינד עפעף הדברים התהפכו. הסיבה שהסלע שמר על הפקעת כדי שלא תיפגע הייתה גם הסיבה לחשיבות לבלובה – אכן זהו עולם מסוכן, עולם של סבל, בדידות ואובדן. נרקיסים נחוצים בו.

בעצם משפחתי טיפחה פחד. לאחר שננשכתי על ידי כלב משוטט בילדותי וקיבלתי סדרת זריקות נגד כלבת, פחדתי מכל הכלבים. אבי עודד זאת מתוך אמונה שכך אישמר. מעולם קודם לכן לא עלה בדעתי שפחד עלולה להיות ההגנה הלא נכונה.

 

לאחר הטיפול הראשון הכאב לא שב. כשביקרתי את ד"ר רוזמן שוב כדי לשוחח איתו על כך, הוא אמר לי שלכל נקודת  אקופונקטורה יש שם. הנקודה שבה נחסמה אנרגיית החיים שלי נקראת "מגן הלב".

ייתכן שמציאת ההגנה הנכונה היא האחריות  הראשונית המוטלת על מי שרוצה להשפיע בעולם. איכפתיות גדולה הופכת אותנו לפגיעים, אך אי אפשר לקדם דברים ללא חשיפה ומעורבות, ללא סיכון, תהליך וביקורת. אלה הרוצים לשנות דברים, עשויים להיתקל באכזבה, אובדן ואפילו לעג. אם אתם מקדימים את זמנכם, אנשים יצחקו מכם באותה תכיפות שימחאו לכם כף. להגיע ראשונים משמעו, בדרך כלל, בדידות. אולם הגנתנו אינה יכולה לעמוד בינינו לבין מטרותנו. הגנה נכונה היא משהו בתוכנו ולא בינינו לבין העולם. הגנה נכונה היא מציאת מקום מפלט וכוח, ולא מקום מחבוא.

 

הסיפור מובא מספרה של ד"ר רחל נעמי רמן "My grandfather's blessings" תורגם מאנגלית על ידי ארנה פרייזר. מודן הוצאה לאור.

 

 

סגור חלון