Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 22/11/2017  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

17/04/2013 שכיחות מחלת הצליאק מושפעת מהרכב הדיאטה בינקות

מחלת הצליאק היא אחת המחלות הכרוניות הכי שכיחות בילדות. בממוצע המחלה פוגעת ב -1% של האוכלוסייה, אם כי יש הבדלים ניכרים בשכיחות באוכלוסייות שונות. תנאי אחד להופעת המחלה הוא נטייה גנטית למחלה הקשורה להפלוטיפ (  haplotype ( HLA-DQ2  או HLA- DQ8. תנאי נוסף הוא חשיפה לגלוטן בדיאטה.

סממנים סרולוגיים למחלה נמצאים בשימוש נרחב למטרת אבחנת המחלה, אך התמונה ההיסטולוגית של המעי נחשבת סטנדרט הזהב לאבחנה. בינקות התמונה הקלינית של מחלת הצליאק כוללת תלונות גסטרו-אינטסטינליות, תת תזונה והפרעה בשגשוג. המחלה יכולה להופיע בכל גיל ולאחר תקופת הינקות, הפרזנטציה איננה אחידה. מאחר והתמונה הקלינית יכולה להיות קלה בלבד, רוב המקרים של מחלת צליאק אינם מאובחנים. מחלת צליאק מלווה בתחלואה ותמותה מוגברת במיוחד כאשר המחלה אינה מטופלת. לעת עתה, הטיפול היעיל היחידי הוא שמירה על דיאטה.     

 

בשבדיה נרשמה "מגפה של מחלת הצליאק"  בין השנים 1984 ועד 199 בקרב ילדים שטרם מלאו להם שנתיים. היארעות המחלה עלתה פי ארבע – בהשוואה להיארעות המחלה הרגילה בשבדיה – וירדה לרמה הרגילה כעבור עשר שנים. החוקרים טענו ששינוי זה בהיארעות נבע משינויים בדיאטה של התינוקות.  אך עדיין הקשר בין אכילת גלוטן לבין הופעת מחלת הצליאק או מחלות אוטו-אימוניות נוספת  לא הוגדר. במחקר הנוכחי החוקרים השוו את הדיאטה בינקות של ילדים שפתחו מחלת הצליאק בעת ה"מגפה" כביכול, עם הדיאטה של ילדים שפתחו מחלת הצליאק בתקופה שהיארעות המחלה הייתה רגילה.

 

במחקר השתתפו כ 13,000  ילדים. חלקם נולדו בתקופת המגפה וחלקם בתקופה לאחר תום המגפה. מכל הילדים נלקחה דגימת דם לבדיקה סרולוגית למחלת הצליאק. כאשר הבדיקה הסרולוגית הייתה חיובית, הומלץ להורים להסכים לביופסיה של המעי.

כמו כן, נרשמו ילדים בהם מחלת הצליאק כבר אובחנה, על סמך תלונות קליניות ואשור מעבדתי. הרכב המזון בתקופת הינקות התקבל מההורים באמצעות שאלון.

התוצאות הראו כי היארעות המחלה הייתה 29 מקרים לכל 1000 ילדים בתקופת המגפה ו 22 מקרים לכל 1000 ילדים בתקופה לאחר המגפה. (יחס ההיארעות 0.75 –P=0.01). קבוצת התינוקות שנולדה בתקופת המגפה ינקה בממוצע שבעה חודשים ובקבוצה שלאחר המגפה תקופת ההנקה הממוצעת הייתה תשעה חודשים. שתי הקבוצות היו חשופות לגלוטן בממוצע בגיל חמישה חודשים, אך הקבוצה שלאחר המגפה המשיכה לינוק זמן רב יותר לאחר החשיפה לגלוטן. החוקרים מסכמים שירידה בהיארעות במחלת הצליאק במקביל להרגלי הזנה שונים מצביע על כך שיש קשר בין ההזנה בינקות לבין ההיארעות של מחלת הצליאק. לכן אפשר לצמצם את מספר מקרי הצליאק באמצעות שנויים דיאטטיים בינקות. החוקרים ממליצים להוסיף גלוטן בגיל ארבעה חודשים ולהמשיך בהנקה זמן רב ככל האפשר.

 

הערת העורך:- החוקרים ממליצים להתחיל דיאטה עם גלוטן בגיל ארבעה חודשים ובזמן שהתינוק יונק. במבט ראשון מקור ההמלצה לא ברור כי לפי השאלונים מועד תחילת מתן גלוטן היה חמישה חודשים בשתי הקבוצות. החוקרים ציינו כי ההמלצה בתחנות אם וילד בעת מגפת הצליאק הייתה לתת גלוטן מגיל ששה חודשים ומנגד בתקופה לאחר המגפה ההמלצות אמרו שאפשר להתחיל כבר בגיל ארבעה חודשים. מאחר והאמהות מלאו את השאלונים שתים עשרה שנה לאחר המגיפה, הזיכרון שלהם פחות מהימן מאשר ההמלצות שהיו בתוקף בטיפת החלב בשתי התקופות. ולכן החוקרים ממליצים להתחיל בגלוטן בגיל ארבעה חודשים. באשר לכמות הגלוטן שיש לתת – נושא זה נבדק כרגע במחקרים נוספים, אך אין ספק שכמות הגלוטן משפיעה גם היא. תהליך הסבילות לחלבונים בגוף בתוקף בחודשים הראשונים לחיים ולכן חשוב לתת גלוטן מוקדם במטרה למנוע מחלת הצליאק. בעבר הבאנו מאמרים אשר הוכיחו שאפשר למנוע רגישות לבוטנים ולביצים על ידי מתן מאכלים אלה מוקדם בחיים. למרות שהתגובה האימונית במקרה של ביצים ובוטנים היא אלרגית והמנגנון שונה מהמנגנון האופייני למחלת צליאק, בשני המקרים מדובר ביצירת מצב של סבילות.

 

המאמר הופיע בכתב העת Pediatrics לחודש מרץ 2013

 

Prevalence of childhood celiac disease and changes in infant feeding

Ivarsson A et al

Pediatrics 2013;131:e687

 

סגור חלון