Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 18/08/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

30/06/2019 בקיצור נמרץ : המחקרים הבולטים במחצית הראשונה של מאי 2019 (CME)

טיפול פומי בתכשירים אנטיביוטיים ממשפחת Fluoroquinolone מלווה בסיכון מוגבר לנוירופתיה היקפית  (JAMA Neurol)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology  חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר, מהן עולה כי טיפול פומי בתכשירים ממשפחת Fluoroquinolone  מלווה בסיכון מוגבר להיארעות נוירופתיה היקפית.  החוקרים מדווחים כי הסיכון עשוי להיות תלוי במועד החשיפה ובמינון המצטבר של הטיפול.

 ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נוירופתיה היקפית נקשרה עם טיפול סיסטמי ב-  Fluoroquinolone,  אך הסיכון מעולם לא כומת.  כעת הם ביקשו לחשב את הסיכון היחסי והאבסולוטי להתפתחות נוירופתיה היקפית בעקבות מתן Fluoroquinolone ולבחון כיצד מועד מתן הטיפול השפיע על הקשר ואם יש גורמי סיכון נוספים.

 החוקרים התבססו על נתונים אודות כל החולים במאגר Health Improvement Network  Database, , מאגר נתונים גדול בבריטניה של חולים במרפאות ראשוניות, אשר טופלו בין ינואר 1999 ועד לסוף דצמבר 2015. מדגם המחקר כלל יותר מ-1.3 מיליון מבוגרים שקיבלו לפחות מרשם אחד לטיפול ב--Fluoroquinolone (34.3%) או Amoxicillin-Clavulanate (65.7%).

 החוקרים התאימו למבוגרים עם היארעות נוירופתיה היקפית עד 4 ביקורות תואמות בגיל, מין, מרפאה כללית וזמן קלנדרי. שיעורי היארעות נוירופתיה היקפית חושבו עם טיפול בתרופות ממשפחת Fluoroquinolone  ועם טיפול ב--Amoxicillin-Clavulanate תוך השוואת השיעורים באוכלוסיית נבדקים שלא נחשפו לתרופות אלו.

החוקרים מדווחים כי 5,357 חולים עם נוירופתיה היקפית (גיל ממוצע של 65.6 שנים, 2,809 נשים) הותאמו ל-17,285 ביקורות (גיל ממוצע של 64.4 שנים, 9,485 נשים) ללא סוכרת.

 ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין חשיפה נוכחית לטיפול פומי בתכשירים ממשפחת Fluoroquinolone  ועם היארעות יחסית מוגברת של נוירופתיה היקפית, לבין אלו שלא נחשפו לתרופות אלו (יחס שיעורי היארעות מתוקן של 1.47). הסיכון עלה בכ-3% עם כל יום נוסף של חשיפה ל--Fluoroquinolone ונותר מוגבר למשך עד 180 ימים לאחר החשיפה.

 לא תועד סיכון מוגבר לנוירופתיה היקפית על-רקע חשיפה ל-  .Amoxicillin-Clavulanate  

 הסיכון האבסולוטי עם חשיפה ל-Fluoroquinolone עמד על 2.4 לכל 10,000 חולים לשנת טיפול ב-.Fluoroquinolone.

מספר החולים הנדרש לנזק בעקבות טיפול בן 10 ימים עמד על 152,083 מטופלים והיה הגדול ביותר בקרב גברים ובקרב אלו מעל גיל 60 שנים.

בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים קוראים לרופאים לשקול את הסיכונים הללו כאשר הם בוחרים לתת מרשם לתרופות ממשפחת Fluoroquinolone .

  JAMA Neurol. Published online April 29, 2019.

 

נוגדי-קרישה פומיים ישירים מהווים חלופה בטוחה לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי בחולי סרטן  (AnnOncol)

נוגדי-קרישה פומיים ישירים מהווים חלופה בטוחה לטיפול ב-LMWH (Low Molecular     Weight Heparin)  במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות . כך עולה מתוצאות סקירה, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Annals of Oncology .

 ברקע למחקר מ החוקרים סבירים כי הטיפול בנוגדי-קרישה במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות עשוי להיות מאתגר לאור סיבוכים אפשריים עקב טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K– כולל דימום ואינטראקציות בין-תרופתיות אפשריות עם טיפול כימותרפי  ואי נוחות הכרוכה בטיפול ב LMWH -  ,נוגדי-קרישה פומיים ישירים עשויים להתגבר על מגבלות אלו, אך עד לאחרונה לא היו מחקרים קליניים להערכת היעילות והבטיחות בחולי סרטן.  הסקירה הנוכחית מסכמת את ההנחיות הקליניות לטיפול, עדויות קודמות אודות בחירת טיפול בנוגדי-קרישה, מחקרים שפורסמו  בעת האחרונה ובחנו את השימוש בנוגדי-קרישה פומיים ישירים במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות ושיקולים מיוחדים בנוגע לשימוש בתרופות אלו.  על בסיס הנתונים הזמינים, ההנחיות הקליניות ממליצות על מתן LMWH  למשך לפחות 3-6 חודשים לחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות. אעפ"י כן  LMWH אינו נמצא בשימוש באופן מספק וכרוך בשיעורים נמוכים של היענות או הקפדה על טיפול לאורך זמן בחולים אלו, בהשוואה לטיפול פומי בנוגדי-קרישה.  

כיום מתפרסמים עוד ועוד נתונים קליניים התומכים בשימוש בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בחולי סרטן.  החוקרים מסכמים וכותבים כי מהעדויות בספרות הרפואית עולה שנוגדי-קרישה פומיים ישירים מהווים חלופה סבירה ל,LMWH  בטיפול במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות. בחולים עם ממאירויות של מערכת העיכול, יש לשקול את השימוש בתרופות אלו בכל מקרה לגופו, תוך הערכת מאזן סיכון-תועלת של הטיפול. 

 Ann Oncol 2019 

לידיעה במדסקייפ

 

פרוגנוזה טובה בנוכחות מדד הסתיידות עורקים כליליים אפסי בחולים עם כאבי חזה (Open Heart)

מדד CAC (Coronary Artery Calcification)  אפסי בחולים שהשלימו בדיקת CT  בשל חשד לאנגינה יציבה, הינו בעל ערך מנבא שלילי גבוה לשלילת מחלת עורקים כלילית חוסמת ומלווה בפרוגנוזה טובה בטווח הזמן הבינוני, כך מדווחים חוקרים במאמר, שפורסם בכתב העת Open Heart .

 במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הימצאות נגעים לא-מסוידים בעורקים הכליליים בחולים עם חשד לאנגינה יציבה ומדד CAC אפסי ולבחון את החשיבות הפרוגנוסטית של מדד CAC אפסי בחולים תסמיניים אלו.

 החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שכלל חולים עם כאב חזה יציב, אשר השלימו הערכת CAC עם/בלי CTCA (CT Coronary Angiography) כחלק מטיפול רפואי לאורך שבע שנים. אירועים חריגים לבביים מג'וריים כללו תמותה לבבית, אוטם לבבי לא-פטאלי ו/או רה-וסקולריזציה לא-אלקטיבית.  מהנתונים עלה כי ב-915 מבין 1,753 נבדקים (52.2%) תועד מדד CAC אפסי. מבין 751 המשתתפים עם מדד CAC אפסי בהם בוצעה בדיקת CTCA, ב-674 נבדקים (89.7%) זוהו עורקים כליליים תקינים, ב-63 (8.4%) זוהתה מחלת עורקים כלילית לא-חסימתית עם היצרות קטנה מ-50% וב-14 נבדקים (1.9%) תועדה היצרות של 50% ומעלה בלפחות עורק כלילי אחד. הערך המנבא השלילי של מדד CAC  אפסי לשלילת היצרות של 50% ויותר עמד על 98.1%. לאורך חציון מעקב של 2.2 שנים,  השיעור השנתי של אירועים חריגים לבביים מג'וריים עמד על 1.9 ל-1,000 שנות-אדם בנוכחות מדד CAC אפסי ועל 7.4 ל-1,000 שנות-אדם בנוכחות מדד CAC לא-אפסי) יחס סיכון של 3.8). החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד CAC  אפסי בקרב חולים עם אנגינה יציבה, הינו בעל ערך מנבא שלילי גבוה לשלילת מחלת עורקים כלילית חסימתית ומלווה בפרוגנוזה טובה.

 Open Heart 2019

 

טיפול בלחץ אוויר חיובי עשוי להאריך את תוחלת החיים של חולים שמנים עם דום נשימה בשינה  (JAMA Otolaryngol Head Neck Surg)

בחולים הסובלים מהשמנה ומדום נשימה בשינה תתכן תוחלת חיים ארוכה יותר עם טיפול בלחץ אוויר חיובי .(Positive Airway Pressure) כך עולה מתוצאות מחקר, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת  . JAMA Otolaryngology-Head & Neck Surgery

 ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בישנוניות-יתר במהלך שעות היום, בסיכון מוגבר להתקפי לב, אי-ספיקת לב ותמותה מוקדמת. בחולים עם דום נשימה בשינה אין חמצון טוב של הגוף במהלך השינה והדבר עלול להוביל לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. טיפול PAP מאפשר חמצון טוב יותר של הגוף במהלך השינה, כך מפחית את הסיכון לסיבוכים אלו ועשוי להוביל להפחתת התמותה.

 החוקרים התמקדו בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה עם השמנת-יתר וערכו השוואה בין 81 חולים שטופלו ב PAP- ובין 311 שלא קיבלו טיפול זה, לאחר התאמה בין חולים בכל קבוצה לפי גיל, מין ומדד אפניאה:היפופניאה.

 לאחר מעקב ממוצע של כ-11 שנים, 12 חולים שקיבלו מרשם לטיפול ב-PAP הלכו לעולמם, זאת בהשוואה ל-84 חולים שלא קיבלו טיפול זה. ממצאי המחקר העידו כי בקרב מטופלים ב ,PAP הסיכוי לתמותה מכל-סיבה היה קטן ב-42%, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה.

החוקרים מציינים כי כל המשתתפים במחקר סבלו מהשמנת-יתר חמורה וכי ייתכן והתוצאות יהיו שונות באלו עם צורות קלות יותר של הפרעת הנשימה בשינה.  המחקר לא נועד לבחון כיצד או אם טיפול PAP עשוי לסייע בשיפור תוחלת החיים של חולים הסובלים מדום נשימה בשינה והחוקרים אינם יודעים בדיוק כיצד הטיפול מפחית את הסיכון לתמותה.

 JAMA Otolaryngol Head Neck Surg 2019. 

 לידיעה במדסקייפ

 

הבדלים מגדריים בטיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Circulation)

הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם בעקבות התפתחות סוכרת מסוג 2 דומה בגברים ונשים, כך עולה מנתונים מבריטניה, שפורסמו בכתב העת Circulation. עם זאת, נשים עדיין מקבלות פחות טיפולים מגברים, כולל סטטינים ומעכבי .ACE  ממצאים המעלים חשש כי נשים עדיין לא מקבלות את הטיפול האופטימאלי.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעקבות השינויים האחרונים בהנחיות הבריטיות לטיפול בסוכרת, דרושות הערכות עדכניות של ההבדלים בין המינים בסיכון למחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון למחלות אלו. כעת הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, אשר התבסס על נתוני Clinical Practice Research Datalink  ורישומי תמותה אודות תושבים באנגליה. הם זיהו 79,985 חולים שפיתחו סוכרת מסוג 2 בין 2006-2013, והתאימו 386,547 להם משתתפים ללא-סוכרת.

 מהנתונים עלה כי בהשוואה לנשים ללא סוכרת מסוג 2, באלו עם סוכרת מסוג 2 תועד סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם (יחס סיכון מתוקן של 1.20), עם נתונים דומים בגברים (יחס סיכון של 1.12), אשר העידו על סיכון מוגבר, אך לא מובהק סטטיסטית, בקרב נשים . עם זאת, זוהו הבדלים מגדריים חשובים בטיפול בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם. בהשוואה לגברים עם סוכרת מסוג 2, בקרב נשים עם סוכרת מסוג 2 זוהתה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה, אך שיעור הטיפול התרופתי בתרופות לאיזון שומנים בדם וטיפול במעכבי  ACE היה נמוך יותר בנשים, בפרט באלו עם אבחנה קודמת של מחלות לב וכלי דם.  החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה לגברים המפתחים סוכרת מסוג 2, בנשים עם סוכרת מסוג 2 אין סיכון יחסי גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, אך עדיין קיימים הבדלים בין המינים בהיקף הטיפול התרופתי לאיזון גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, ממצאים אלו מדגישים את חשיבות המשך מאמצים לשיפור איכות הטיפול בסוכרת בשני המינים.  

Circulation. Published online April 15, 2019 

 לידיעה במדסקייפ

 

חשיבות הקפדה והתאמה אישית של שיקום לב  (Eur Heart J)

מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולות עדויות נוספות התומכות בתכנית שיקום לב אמבולטורי לשיפור התוצאות הקליניות בחולים לאחר אירוע לב, תוך הדגשת החשיבות של התחלה מוקדמת של תכנית השיקום והתאמה של התכנית לחולים הפרטניים, זאת במטרה להפחית אשפוזים קרדיווסקולאריים ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם במהלך מעקב ארוך-טווח.

 ברקע למחקר המומחים מסבירים כי פעילות גופנית סדירה ואימוץ אורח חיים בריא מהווים מרכיב מרכזי בטיפול במחלות לב וכלי דם, הן לצורך מניעה ראשונית והן למניעה שניונית. בספרות הרפואית יש עדויות המצביעות על הפחתה משמעותית של הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, תמותה מכל-סיבה, אירועים קרדיווסקולאריים חוזרים ואשפוזים קרדיווסקולאריים בעקבות שיקום לב לאחר אירוע קרדיווסקולארי. לאור זאת,  יש תמיכה בשילוב שיקום לב במסגרת הטיפול הכולל בחולים לאחר אבחנה של מחלות לב וכלי דם.

 מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה הקלינית ארוכת הטווח של השתתפות בתכנית שיקום לבבי בשלב מוקדם לאחר שחרור מבית החולים, בתנאי עולם-אמיתי.

 החוקרים בחנו את שיעורי היארעות תמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים בשל מחלות לב וכלי דם לאורך חמש שנים בשתי אוכלוסיות: אלו שלקחו חלק בתכנית שיקום לב ואלו שלא השתתפו בתכניות אלו, אשר שוחררו משני בתי חולים שלישוניים עם אבחנה של אוטם לב, ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, או התערבות כלילית מילעורית מתוכננת.

 מדגם המחקר כלל 839 חולים שלקחו חלק בתכניות שיקום לבבי לאחר שחרור מאשפוז בין ינואר 2009 ועד דצמבר 2010. כמו גם 441 חולים ששוחררו ולא היו מיועדים להשתתף בתכנית שיקום לבבי.

במהלך המעקב, היארעות תמותה עקב מחלות לב וכלי דם עמדה על 6% בשתי הקבוצות

התוצא המשולב של אשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית היה נמוך יותר באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת החולים שהשתתפו בשיקום לבבי, בהשוואה לאלו שלא לקחו חלק בתכניות אלו (18% לעומת 30% .(  הדבר נבע בעיקר מירידה באשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם (15% לעומת 27%( .  

מניתוח סטטיסטי עלה כי תכנית שיקום לבבי הינה גורם מנבא בלתי - תלוי להיארעות נמוכה יותר של התוצא המשולב (יחס סיכון של 0.58( .

החוקרים מסכמים וכותבים כי בתנאי עולם-אמיתי, תכנית שיקום לבבי אמבולטורי הובילה לשיפור התוצאות הקליניות בחולים לאחר אשפוז בשל אירוע קרדיווסקולארי, עם הפחתת תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית.

Eur Heart J. 2019;40(8):686-688

לידיעה במדסקייפ


סיבולת לב ריאה גבוהה מלווה בסיכון מופחת להפרעות קצב חדריות בעתיד (Mayo Clin Proc.)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת ,Mayo Clinic Proceedings עולה קשר הפוך בין הערכה אובייקטיבית של סיבולת לב-ריאה בגברים בגיל העמידה ובין הסיכון להפרעות קצב חדריות חמורות לאורך העשורים הבאים, בלי תלות בגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם.

 מדגם המחקר כלל 2,299 גברים שלקחו חלק במחקר Kuopio Ischemic Heart Disease Risk Factor Study, אשר היו בני 42-61 שנים בתחילת המחקר. קליטת החמצן המקסימאלית נמדדה בתחילת המחקר, כאשר גיל המשתתפים הממוצע עמד על 52 שנים; סיבולת לב-ריאה המתוקנת לגיל עמדה בממוצע על 30.2 מ"ל/ק"ג/דקה.

 תת-קבוצה שנבחרה באקראי של 576 גברים, השלימה הערכת סיבולת לב-ריאה 11 שנים לאחר ההערכה הראשונית, כך שהחוקרים יכלו לתקן את השונות במטופלים ברמות סיבולת לב-ריאה לאורך הזמן.

 לאורך חציון של 25.3 שנים עד תום 2013 תועדו 73 הפרעות קצב חדריות חמורות, כלומר, אירועי טכיקרדיה או פרפור חדרים זוהו בשיעור שנתי של 1.44 מקרים ל-1,000 שנות-אדם.

 במספר מודלים מתוקננים, מצאו החוקרים קשר בין עליה בסיבולת לב-ריאה ובין סיכון מופחת לטכיקרדיה חדרית/פרפור חדרים לאורך המעקב, כאשר בקרב משתתפים בשליש העליון של סיבולת לב ריאה נרשמה ירידה משמעותית בסיכון להפרעות הקצב החדריות, בהשוואה לאלו בשליש התחתון.  החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר שלילי בין סיבולת לב ריאה ובין הסיכון העתידי להפרעות קצב חדריות חמורות. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם מדובר בקשר סיבתי.   

Mayo Clin Proc. Published online March 29, 2019 

 לידיעה במדסקייפ


חשיבות טיפול אגרסיבי מוקדם בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי (Lancet Oncol)

ממצאים חדשים מעידים על החשיבות הרבה של התחלה מוקדמת של טיפול להארכת חיים בגברים עם סרטן ערמונית רגיש לטיפול הורמונאלי ובסיכון גבוה. מתוצאות מחקר LATITUDE, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Lancet Oncology, עולה בבירור החשיבות של טיפול אגרסיבי במחלה מתקדמת במהירות, לאחר שהודגמה התועלת של תוספת Abiraterone Acetate (זייטיגה- ZYTIGA) עם פרדניזון לטיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy) בגברים אלו, עם הארכת משך ההישרדות הכוללת.

 מחקר LATITUDE הינו מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, בשלב 3, אשר נערך ב-235 אתרים ב-34 מדינות. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ויותר, עם אבחנה חדשה של סרטן ערמונית גרורתי ולפחות שניים מבין שלושה גורמים פרוגנוסטיים בסיכון גבוה (מדד גליסון של 8 נקודות ומעלה, נוכחות לפחות שלושה נגעים במיפוי עצמות, או נוכחות גרורות ויסצראליות מדידות, פרט לגרורות לקשריות לימפה). החולים חולקו באקראי לטיפול ב-Abiraterone Acetate פעם ביום עם פרדניזון, בשילוב עם ADT, או לפלסבו תואם עם ADT. כל מחזור טיפול ארך 28 ימים. התוצא העיקרי של המחקר היה ההישרדות הכוללת.

בתקופה שבין פברואר 2013 ועד דצמבר 2014 סקרו החוקרים 1,209 חולים, וזיהו 1,199 חולים מתאימים למחקר. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות (597 חולים) או פלסבו (602 חולים). לאחר תוצאות ניתוח הביניים הראשון, נחשפו קבוצות הטיפול לחולים ולחוקרים והחולים בקבוצת הפלסבו יכלו לחצות לקבלת טיפול ב-Abiraterone Acetate ופרדניזון, בשילוב עם ADT, בהתאם לפרוטוקול המחקר המתוקן, בשלב תווית-פתוחה.

 הניתוח הסופי הנוכחי של הנתונים בוצע לאחר חציון מעקב של 51.8 חודשים ו-618 מקרי תמותה (46% בקבוצת ההתערבות ו-57% בקבוצת הפלסבו).

ההישרדות הכוללת הייתה ארוכה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות (חציון של 53.3 חודשים), בהשוואה לקבוצת הפלסבו (36.5 חודשים) (יחס סיכון מובהק של 0.66).

 האירועים החריגים הנפוצים בדרגה 34 כללו יתר לחץ דם (21% בקבוצת ההתערבות ו-10% בקבוצת הביקורת, בהשוואה ל-3% בקבוצת החולים שחצו מקבוצת הפלסבו לקבוצת ההתערבות) והיפוקלמיה (12% לעומת 2% ולעומת 3%, בהתאמה).

 אירועים חריגים חמורים תועדו ב-32% מהחולים בקבוצת ההתערבות, 25% מאלו בקבוצת הפלסבו ו-6% מהחולים שחצו מקבוצת הפלסבו לקבוצת ההתערבות. האירוע החריג החמור על-רקע הטיפול במחקר היה היפוקלמיה (1% מהחולים בקבוצת ההתערבות, ללא מקרים מתועדים בשתי הקבוצות האחרות). תועדו שלושה מקרי תמותה על-רקע הטיפול בקבוצת ההתערבות (התנקבות כיב קיבה, מוות פתאומי ואירוע מוחי) ושלושה מקרי תמותה בקבוצת הפלסבו (מוות פתאומי, אירוע מוחי ודלקת ריאות), ללא מקרי תמותה בקבוצת החולים שחצו מהפלסבו להתערבות.

 החוקרים מסכמים וכותבים כי משלב Abiraterone Acetate עם פרדניזון ו-ADT לווה בהארכה משמעותית של ההישרדות הכוללת של חולים עם אבחנה חדשה של סרטן ערמונית גרורתי בסיכון גבוה, רגיש לטיפול הורמונאלי. פרופיל הבטיחות היה סביר ולכן הממצאים תומכים בגישת טיפול זו.  

Lancet Oncol. Published online April 12, 2019 

 לידיעה במדסקייפ


סגור חלון