e-med-logo-transparent-flag

משפחה

חשיבות הפרהאנליטיקה / מאמר אורח מאת ד”ר יפה ורד

על צג המחשב במרפאה של קופת חולים, במרפאת החוץ של בית החולים או במחלקת האשפוז מופיעות תוצאות בדיקות המעבדה של המטופל. האם באמת אפשר לסמוך על המספרים? האם הם באמת מיצגים את מצב המטופל? אולי בכלל כדאי מיד לשלוח דגימה נוספת?

לרבים מן הצוות הרפואי והרופאים בכלל זה, המעבדה היא קופסה שחורה. שולחים אליה מבחנות והיא מנפיקה מספרים. הכל יודעים כי יש חשיבות לדיוק בבצוע הבדיקות לצורך קבלת תשובה אמינה. מעטים יודעים שלתהליך של לקיחת הדם, למבחנות עצמן ולשליחת הדם למעבדה יש השפעה גדולה מאד על התוצאות. בצוע בדיקות בדגימה הוא רק שלב אחד במהלך חייה מרגע הזמנת הבדיקות ועד להופעת התוצאות על צג המחשב. 

חשוב לזכור כי דגימה נמצאת ומטופלת במעבדה רק בחלק ממחזור חייה. בציור הבא אפשר לראות סכמה של מסלול חייה של דגימה:

נערכו מחקרים לא מעטים על סיבות לטעויות בתוצאות מעבדה. בחרתי להראות את הגרף הבא מתוך מאמר מ-2007.


ממאמר זה מתברר כי רק 15% מן הטעויות בתוצאות, מקורן בתקלה כלשהי בעבודת המעבדה בעוד שבתהליך הפרהאנליטי מתרחשים 62% מן הטעויות בתוצאות.. לפי מאמרים אחרים אחוז הטעויות הנגרמות בגלל התהליך הפרהאנליטי הוא אף גבוה יותר 68% ואלו התהליך האנליטי אחראי רק ל-13% מן הטעויות. חשוב להדגיש כי אנשי המעבדה מיחסים חשיבות רבה מאד לתהליך הפרהאנליטי עד כי במרץ 2015 יתקיים בחסות ה – EUFCC (הפדרציה האירופית של כימיה קלינית ומעבדנות רפואית) כנוס שלם שיוקדש לתהליך הפרהאנליטי.

בעולם המעבדה כמו בכל עולם התהליכים המתועשים מדברים כל הזמן על שאיפה לשפור תהליכים. מדוע אם כך, אין אנו חשים במאמצים לשפור התהליך הפרהאנליטי? האם עמידה במקום בנושא אינה עלולה לסכן חיי אדם? ובעולם שלו נטייה להסתכל על כל דבר רק דרך החור שבגרוש, האם אין בזה הפסד כספי ניכר?. צריך ולהדגיש כי בכל מעבדה מושקעים סכומי כסף ומשאבי אנוש ניכרים בשפור התהליך האנליטי. המעבדות רוכשות ציוד אנליטי חדיש ואוטמטי המקטין את סכויי הטעות וכמו כן יש בהן מערך שלם של בקרת איכות לצורך בקרה על ערכי האנליטים המתקבלים.

אנסה לסכם את הסבות שבגללן לדעתי לא מוקדשת תשומת לב מספקת לתהליך הפרהאנליטי:


  • התהליך הפרהאנליטי ברובו, אינו מתרחש בתוך המעבדה ואינו נשלט ומבוקר על ידה, למרות זאת המאמרים הדנים בנושא הפרהאנליטי נמצאים בעיתונים של הכימיה הקלינית המכוונים לעובדי המעבדה ולא בעיתונים הרפואיים הכלליים, אשר בהם מעיינים הרופאים.


  • כפי שציינתי בראשית דברי, המעבדה היא בדרך כלל קופסה שחורה וכל התהליכים  אותם עוברות הדגימות בתוכה ולפניה הם למעשה non-issue עבור הצוות הרפואי.


  • לפי הספרות שכיחות השגיאות בתוצאות המעבדה הוא כ-0.6%. חשוב קל יראה לנו כי בערך 0.40% מן הטעויות נגרמות בגלל תהליך פרהאנליטי. מספרים אלו (שכיחות של 1/250 של תשובה שגויה בגלל תהליך פרה-אנליטי), נראים קטנים וזנחים ולא ראויים לעסוק בהם.


  • למרבה השמחה רוב הטעויות הפרהאנליטיות הנוצרות בעת לקיחת הדגימה או הובלתה, מתגלות כבר במעבדה כך שהנזק לחולים הוא באמת אפסי.

    • יש להקדיש תשומת לב רבה יותר לתהליך זה ולו רק מן הסבה הכלכלית. למעבדה אותה ניהלתי הגיעו כ-40,000 דגימות בחודש עם ממוצע של 18 בדיקות לדגימה. בממוצע הגיעו 1600 דגימות פגומות בחודש בהן בוצעו כ-29000 בדיקות. עלות של בדיקות שגרתיות זולות היא כ- 5 לבדיקה. הנזק הכספי הנגרם, הוא כ-140,000 שניתן היה לנצל אותם למטרות ראויות יותר.

    בהמשך, במספר מאמרים קצרים אנסה להסביר את חשיבות התהליך הפרה אנליטי כולו שלב, אחר שלב.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    © ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
     כל הזכויות שמורות
    09-765-8233 

     

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
    להרשמה לאתר
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה