מרבית הרופאים מתבססים על הערכה איכותית של קשריות ריאתיות בהגדרת הסיכון לממאירות ולא נעזרים בכלים זמינים להערכה כמותית של הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם לפחות שלושה כלים זמינים להערכה מדויקת יותר של הסיכון לממאירות של קשריות ריאתיות Mayo Clinic Model, Veterans Affairs Pretenst Probability Model ו-Thoracic Research Evaluation and Treatment .
במסגרת המחקר נבחנו נתונים אודות שני מדגמי מטופלים הראשון כלל 291 יוצאי צבא לאחר הסרה ניתוחית של סרטן ריאות חשוד או ידוע (בין 2003-2015) והמדגם השני כלל 239 יוצאי צבא שהשלימו הערכה בשל קשריות ריאתיות שטיבן אינו ברור (2003-2012).
שיעורי הימצאות ממאירות היו הרבה יותר גבוהים במדגם הראשון (88.7%) מאשר במדגם השני (48.9%). החוקרים מציינים כי האחוז הגבוה של קשריות שהתבררו כממאירות במדגם השני ככל הנראה משקף את העובדה כי העליה בגודל הייתה בסיכון גבוה לאור העובדה כי החולים הופנו לניתוח.
מהסקירה עלה כי בפחות מ-5% מהנבדקים בשני מדגמים שכללו למעלה מ-200 נבדקים עם נגעים ריאתיים (סרטן ריאות חשוד/ידוע וקשריות ריאתיות) היה תיעוד כמותי לניבוי ממאירות ברשומות הרפואיות. הערכת סיכון באמצעות שפה תיאורית, איכותית, שימשה ב-71% מהמקרים הנותרים.
החוקרים קוראים להתבסס על מדד סטנדרטי יותר, המצוי בקורלציה עם הסיכון הצפוי של קשריות ריאתיות.
החוקרים מציינים כי המחקר אינו קובע כי על רופאים לזנוח הערכות איכותיות של הסיכון של קשריות לממאירות, אלא לכלול גם הערכה כמותית.
JAMA Surg. Published online December 20, 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!