משפחה

השוואת יעילות ובטיחות המשך או הפסקת Sitagliptin בעקבות התחלת טיפול באינסולין Glargin בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Diabetes, Obesity and Metabolism, Nov 2018)

מנתונים חדשים שהתקבלו לפרסום בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, המתחילים בטיפול ב-Insulin Glargine U-100 (לנטוס), המשך טיפול ב-Sitagliptin לווה בירידה גדולה יותר משמעותית בריכוז המוגלובין מסוכרר, ללא עליה בתדירות אירועי היפוגליקמיה, בהשוואה להפסקת הטיפול במעכב DPP-4 (dipeptidyl peptidase-4).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את תוצאות המשך טיפול ב- Sitagliptin, בהשוואה להפסקת הטיפול התרופתי, בעקבות התחלה וטיטרציה אינטנסיבית של הטיפול ב-Insulin Glargine.

מדגם המחקר כלל חולים עם סוכרת מסוג 2, שאינם מאוזנים היטב תחת מטפורמין (במינון של לפחות 1,500 מ”ג/יום) עם מעכב DPP-4 ו/או תכשיר ממשפחת סולפוניל-אוריאה. במסגרת המחקר חולקו באקראי מטופלים תחת מטפורמין עם Sitagliptin; כאשר כל יתר החולים החליפו לטיפול במשלב מטפורמין עם Sitagliptin (הפסיקו מעכב DPP-4 אחר ותכשירים ממשפחת סולפוניל-אוריה) והתייצבו במהלך תקופת הרצה. בעת ההקצאה האקראית, החולים חולקו להמשך טיפול ב- Sitagliptin, או הפסקת הטיפול, כאשר חולים בשתי הקבוצות החלו טיפול ב-Insulin Glargine, עם התאמת מינון הטיפול להשגת יעד סוכר בצום בטווח 70-100 מ”ג/ד”ל.

החוקרים מדווחים בתוצאות המחקר כי 743 משתתפים (ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של 8.8%, משך מחלה ממוצע של 10.8 שנים) טופלו במסגרת המחקר. לאחר 30 שבועות, בקבוצת הטיפול ב-Sitagliptin, ריכוז המוגלובין מסוכרר עמד בממוצע על 6.85% והשינוי בממוצע הריבועים הפחותים של המוגלובין מסוכרר עמד על 1.88%-. מנגד, בקבוצת הפלסבו עמד ממוצע ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע על 7.31% והשינוי בממוצע הריבועים הפחותים עמד על 1.42%-. ההבדל בשינויים בממוצע הריבועים הפחותים בריכוז המוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר עמד על 0.46%- (p<0.001).

בנוסף דווח כי בקבוצת הטיפול ב- Januvia, שיעור המשתתפים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0% היה גבוה יותר (54% לעומת 35%) ומינון יומי של אינסולין היה נמוך יותר (53 יחידות לעומת 61 יחידות)

למרות ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר, שיעור אירועי והיארעות היפוגליקמיה לא היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול ב-Sitagliptin. אירועים חריגים כוללים ושינויים מתחילת המחקר במשקל הגוף היה דומים בשתי קבוצות הטיפול.

החוקרים סבורים כי ממצאי מחקר אלו עשויים לסייע לרופאים בבחירה מותאמת אישית של הטיפול התרופתי בחולים עם סוכרת מסוג 2, המתחילים טיפול באינסולין בזאלי.

Diabetes, Obesity and Metabolism

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה