נאונטולוגיה

הערכת הדיוק של נוסחאות שונות המסייעות במיקום צנתר בווריד הטבור ביילודים (Archives of Disease in Childhood) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, אשר התמקד בנושא החדרה מדויקת של צנתר לווריד הטבור, כאשר הממצאים מעידים כי מדובר בפרוצדורה לא-פשוטה, כאשר פעמים רבות קצה הצנתר אינו ממוקם בעמדה הרצויה, אך נוסחאות מתאימות עשויות להביא לשיעורי הצלחה גבוהים יותר.

החדרת צנתר לווריד הטבורי (Umbilical Venous Catheter) הינה פרוצדורה נפוצה ביילודים, כאשר ישנה חשיבות רבה למיקום קצה הצנתר באופן מדויק בניסיון הראשון, במטרה למנוע סיבוכים. כאשר ממקמים את הצנתר נמוך מדי, יש להסירו, ואילו כאשר הצנתר ממוקם גבוה מדי ניתן להסיטו באופן סטרילי למיקום בטוח. במסגרת המחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים לקבוע את הדיוק של חמש נוסחאות קיימות שפותחו במטרה לסייע בהנחיית מיקום צנתר בווריד הטבור.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, במהלכו הושלמו צילומי רנטגן לאחר הכנסת צנתר לווריד הטבור, במטרה לזהות את מיקום קצה הצנתר. הם תיעדו את המשתנים שנדרשו לחמש הנוסחאות שנבחנו במחקר. מרווח ההחדרה חושב ונבחן אל מול מדד הזהב (קצה צנתר בגובה הסרעפת בצילום רנטגן לטארלי). עוד סיווגו החוקרים את המיקום הצפוי של קצה הצנתר לאחת משלוש קטגוריות: מיקום מדויק (קצה צנתר בגובה הסרעפת או עד סנטימטר אחד מעל לסרעפת), גבוה מדי, או נמוך מדי.

מבין 118 יילודים שתאמו לקריטריוני המחקר, ב-70 יילודים קצה צנתר הוריד הטבורי היה ממוקם בנקודה בה ניתן היה לבחון את המדדים. חציון גיל ההיריון של המשתתפים המחקר עמד על 28.5 שבועות (26-36 שבועות) ומשקלם הממוצע עמד על 1,035 גרם (745-2,788 גרם).

צפי שיעורי ההצלחה של כל נוסחה נע בין 44.9% ועד 55.7%. נוסחה שהתבססה על משקל הלידה הובילה לשיעור הגבוה ביותר של מיקום מדויק או גבוה מדי של הצנתר (95.8%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי החדרת צנתר לווריד הטבור בעמדה בטוחה הינה משימה לא פשוטה ולעיתים קרובות הצנתר ממוקם בעמדה נמוכה מדי. במחצית מהפרוצדורות נדרשות פעולות נוספות על-מנת להביא את הצנתר לעמדה הרצויה.

Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2018 March 17

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

הכנסת צנתר לווריד הטבור הינה פעולה שכיחה בשגרת העבודה ביחידות לטיפול נמרץ ביילוד (פגיות). כפי שצוין במחקר, ישנה חשיבות רבה למיקום נכון של הצנתר על מנת למנוע חלק מהסיבוכים. על מנת להעריך את העומק הדרוש מקובל להשתמש בנוסחאות שונות. במחקר זה ניסו החוקרים להעריך איזו נוסחה נותנת את התוצאה המדויקת ביותר בהקשר של החדרת הצנתר לעומק הרצוי. החוקרים מצאו כי הנוסחה המדויקת ביותר היא זו המתחשבת גם במשקל הלידה הידועה גם כנוסחה ע”ש Shukla. הנוסחה הינה 2/(3X BW in Kg+9).

אותה קבוצת חוקרים פרסמה לפני כשנה מאמר על עומק ההכנסה המיטבי לצנתר עורקי טבורי, וגם שם הנוסחה המדויקת ביותר הייתה מבוססת על משקל היילוד.

חשוב לציין, שהן במחקר הנוכחי על צנתר ורידי טבורי והן במחקרם הקודם על צנתר עורקי טבורי שיעורי ההכנסה למיקום מדויק לא היו גבוהים. במחקר הנוכחי, כ-50% מההכנסות של הצנתרים הוורידיים בטבור לא היו במיקום אופטימלי בהחדרה ראשונה ובמחקר הקודם לפחות 25% מהצנתרים העורקיים לא היו במיקום תקין.

יתכן וצודקים אלה הטוענים כי במקרים של החדרת צנתרים עדיף להשתמש בשיטה המבוססת על US או אקו לשם זיהוי מיקום נכון של הצנתר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    מתן Buprenorphine בשילוב עם Naloxone בזמן היריון מלווה בסיכון מופחת לתסמונת גמילה ביילוד ואשפוז יילודים ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה למתן Buprenorphine לבדו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעור המומים המולדים המג’וריים בין שתי אפשרויות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות מבוטחי מדיקייד […]

  • מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מהו מדד חומציות סף בדם טבורי בו מומלץ ניטור אינטנסיבי? (JAMA Netw Open)

    מדד חומציות בדם טבורי נמוך מ-7.2 עשוי להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים ביילוד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מאחר ועד כה הסברה הרווחת כי חמצת חמורה עלולה להתפתחות בנוכחות מדד חומציות נמוך מ-7.0, ממצאים המחקר תומכים בבחינה מחדש של ערך הסף בו נדרש ניטור אינטנסיבי אחר החולים. החוקרים […]

  • NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    NHFOV כתמיכה נשימתית לאחר אקסטובציה בילודים (PLoS One)

    הנשמה לא פולשנית בתדר גבוה (NHFOV) מפחיתה את הצורך באינטובציה חוזרת ומפחיתה כישלון אקסטובציה בהשוואה לשיטות תמיכה אחרות, כך עולה מסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שפורסמו ב-PLoS One. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    גורמים המנבאים תוצאות באם וביילוד לאחר לידה עם פרע כתפיים (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי מספר מאפיינים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסיבוכים באם וביילוד במקרים של לידה עם פרע כתפיים, כולל קומה אימהית נמוכה, סוכרת טרם היריון, לידת ואקום ומאקרוזומיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת גורמי סיכון הקשורים עם תוצאות שליליות באם וביילוד […]

  • החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    החשיבות של נוגדנים כנגד TPO בנשים הרות עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס (Arch Gynecol Obstet)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics עולה כי אין הבדל בתוצאות היריון בין נשים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונשים עם תפקודי תריס תקינים במהלך ההיריון, למעט שיעורים גבוהים יותר של אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים באלו עם ההפרעה בתפקודי התריס. באלו עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ונוגדנים […]

  • השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    השמנה אימהית מלווה בסיכון למוות פתאומי של תינוקות (JAMA Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למעלה מ-5% מהמקרים של מוות פתאומי של תינוקות עשוי להיות קשור להשמנת-יתר אימהית. בארצות הברית מדווח בכל שנה על כ-3,500 מקרים של מוות פתאומי של תינוקות. לאחר מסעות פרסום בשנות ה-90 של המאה הקודמת שכללו המלצות על תנוחות שינה בטוחות […]

  • סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    סגירה פרוצדורלית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) בפגים: קווים מנחים (JPER)

    קווים מנחים חדשים מציעים כי סגירה טרנסקטטרית של Patent Ductus Arteriosus (PDA) עשויה להיות עדיפה על פני סגירה כירורגית בפגים עם פגות קיצונית הזקוקים להנשמה מלאכותית, כך פורסם ב-Journal of Perinatology. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    הערכת כשל גדילה ותוצאות נוירולוגיות בפגות קיצונית (Journal of Perinatology)

    כשל גדילה, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף הראש בשחרור של ילודים עם פגות קיצונית, נמצא כקשור לתוצאות התפתחותיות והתנהגותיות בגיל שנתיים, כך פורסם ב- Journal of Perinatology ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה