במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, אשר התמקד בנושא החדרה מדויקת של צנתר לווריד הטבור, כאשר הממצאים מעידים כי מדובר בפרוצדורה לא-פשוטה, כאשר פעמים רבות קצה הצנתר אינו ממוקם בעמדה הרצויה, אך נוסחאות מתאימות עשויות להביא לשיעורי הצלחה גבוהים יותר.

החדרת צנתר לווריד הטבורי (Umbilical Venous Catheter) הינה פרוצדורה נפוצה ביילודים, כאשר ישנה חשיבות רבה למיקום קצה הצנתר באופן מדויק בניסיון הראשון, במטרה למנוע סיבוכים. כאשר ממקמים את הצנתר נמוך מדי, יש להסירו, ואילו כאשר הצנתר ממוקם גבוה מדי ניתן להסיטו באופן סטרילי למיקום בטוח. במסגרת המחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים לקבוע את הדיוק של חמש נוסחאות קיימות שפותחו במטרה לסייע בהנחיית מיקום צנתר בווריד הטבור.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, במהלכו הושלמו צילומי רנטגן לאחר הכנסת צנתר לווריד הטבור, במטרה לזהות את מיקום קצה הצנתר. הם תיעדו את המשתנים שנדרשו לחמש הנוסחאות שנבחנו במחקר. מרווח ההחדרה חושב ונבחן אל מול מדד הזהב (קצה צנתר בגובה הסרעפת בצילום רנטגן לטארלי). עוד סיווגו החוקרים את המיקום הצפוי של קצה הצנתר לאחת משלוש קטגוריות: מיקום מדויק (קצה צנתר בגובה הסרעפת או עד סנטימטר אחד מעל לסרעפת), גבוה מדי, או נמוך מדי.

מבין 118 יילודים שתאמו לקריטריוני המחקר, ב-70 יילודים קצה צנתר הוריד הטבורי היה ממוקם בנקודה בה ניתן היה לבחון את המדדים. חציון גיל ההיריון של המשתתפים המחקר עמד על 28.5 שבועות (26-36 שבועות) ומשקלם הממוצע עמד על 1,035 גרם (745-2,788 גרם).

צפי שיעורי ההצלחה של כל נוסחה נע בין 44.9% ועד 55.7%. נוסחה שהתבססה על משקל הלידה הובילה לשיעור הגבוה ביותר של מיקום מדויק או גבוה מדי של הצנתר (95.8%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי החדרת צנתר לווריד הטבור בעמדה בטוחה הינה משימה לא פשוטה ולעיתים קרובות הצנתר ממוקם בעמדה נמוכה מדי. במחצית מהפרוצדורות נדרשות פעולות נוספות על-מנת להביא את הצנתר לעמדה הרצויה.

Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2018 March 17

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

הכנסת צנתר לווריד הטבור הינה פעולה שכיחה בשגרת העבודה ביחידות לטיפול נמרץ ביילוד (פגיות). כפי שצוין במחקר, ישנה חשיבות רבה למיקום נכון של הצנתר על מנת למנוע חלק מהסיבוכים. על מנת להעריך את העומק הדרוש מקובל להשתמש בנוסחאות שונות. במחקר זה ניסו החוקרים להעריך איזו נוסחה נותנת את התוצאה המדויקת ביותר בהקשר של החדרת הצנתר לעומק הרצוי. החוקרים מצאו כי הנוסחה המדויקת ביותר היא זו המתחשבת גם במשקל הלידה הידועה גם כנוסחה ע”ש Shukla. הנוסחה הינה 2/(3X BW in Kg+9).

אותה קבוצת חוקרים פרסמה לפני כשנה מאמר על עומק ההכנסה המיטבי לצנתר עורקי טבורי, וגם שם הנוסחה המדויקת ביותר הייתה מבוססת על משקל היילוד.

חשוב לציין, שהן במחקר הנוכחי על צנתר ורידי טבורי והן במחקרם הקודם על צנתר עורקי טבורי שיעורי ההכנסה למיקום מדויק לא היו גבוהים. במחקר הנוכחי, כ-50% מההכנסות של הצנתרים הוורידיים בטבור לא היו במיקום אופטימלי בהחדרה ראשונה ובמחקר הקודם לפחות 25% מהצנתרים העורקיים לא היו במיקום תקין.

יתכן וצודקים אלה הטוענים כי במקרים של החדרת צנתרים עדיף להשתמש בשיטה המבוססת על US או אקו לשם זיהוי מיקום נכון של הצנתר.