אלרגיה

פריצות דרך בטיפול באסתמה בשנת 2015 (Lancet Respir Med)

פורסם לראשונה ב-UNIVADIS

הקדמה:

בשנת 2015 הושגה התקדמות מחקרית משמעותית בארבעה תחומים הקשורים למחלת האסתמה – גנומיקה (ובכלל זה, ביולוגיה מערכתית ו-microRNAs), תזונה במהלך ההתפתחות העוברית, הקשר בין אסתמה ללידה מוקדמת והחפיפה בין אסתמה למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). התקדמות זו משפרת את הידע הקיים כיום בנוגע למחלה, ומהווה בסיס מדעי לתרופות עתידיות למניעה וטיפול באסטמה.

תקציר:

בשנת 2015 הושגה התקדמות מחקרית משמעותית במספר תחומים הקשורים למחלת האסתמה. במחקר חדש לאיתור גנים הקשורים לאסטמה שבוצע ע”י Sharma et al., זיהו החוקרים את מסלול העברת האותות GAB1 כמודולטור במנגנון המחלה ובתגובה לטיפול בסטרואידים. במחקרם, הראו כי Knockout של GAB1 RNA בתאי אפיתל ברונכיאליים מוביל לירידה בריכוז NF-kB בתאים אלה, וכך הוכיחו כי המודלים עליהם התבססו יכולים להוביל לטיפול עתידי חדשני.

תחום נוסף שהתפתח עסק ב-microRNA, מולקולות RNA באורך 15-24 בסיסים הנקשרות לקצה 3 הלא מתורגם של גנים, על מנת לגרום להשתקתם. מספר מחקרים הראו כי ניתן לחזות תוצאות קליניות על סמך רמות microRNA, לדוגמא, Wang et al. דיווחו שהרמות של שלוש מולקולות microRNAmiR-Let7C, miR-486 ו-miR-1260a גבוהות משמעותית ב-40 מטופלים עם אסתמה של הילדות, לעומת 14 נבדקי ביקורת. בנוסף, רמות ביטוי גבוהות של miR-1260a נמצאו כקשורות לטיפול ממושך יותר. כמו כן, חסימה של מולקולה נוספת בשם microRNA-9 יכולה להוות אסטרטגיה טיפולית באסתמה, מאחר והיא גורמת לעלייה בביטוי הרצפטור לגלוקוקורטיקואידים וירידה ברגישות-יתר של דרכי האוויר, על ידי הגברת פעילות החלבון phosphatase 2A.          

בנוסף, פרסומים רבים בשנה האחרונה בחנו את הקשר בין ויטמין D בהריון לאסתמה, אך מעטים מהם מבוססים על מחקרים קליניים איכותיים. מחקר ה-Vitamin D Antenatal Asthma Reduction Trial (VDAART) בחן סוגיה זו אך תוצאותיו טרם פורסמו, ולא קיימות הנחיות למניעה ראשונית בעקבותיו. עם זאת, חוסר בויטמין D קשור ללידה מוקדמת, לידה בניתוח קיסרי ורעלת הריון, ומכיוון שאלו קשורים באסטמה יתכן שישנה חשיבות לחוסר בויטמין זה גם בהתפתחות מחלת האסתמה.

לבסוף, פרסומים רבים בשנתיים האחרונות גורסים כי מחלת אסתמה בגיל צעיר יכולה להיות קשורה להתפתחות COPD בהמשך החיים. ברוב חולי ה-COPD קיימים מאפיינים של מחלת האסתמה והאבחנה בין שני המצבים לעיתים קרובות קשה. מחקר שעשה ע”י Postma et al. טען כי בנוסף לאבחנה הקלינית המסורתית המבדילה בין אסטמה ל-CODP תוך התייחסות לגיל, מין וכו’, יש לאפיין את הגנום של החולים ולנקוט בשיטות של ביולוגיה מערכתית על מנת להגיע לאבחנה מדויקת.

Weiss ST. Lancet Respir Med. 2015 Dec;3(12):913-5.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה