ראומטולוגיה

תוספי שמן דגים קשורים לתוצאות טובות יותר במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית במסגרת גישה טיפולית של טיפול מכוון להשגת מטרה עם תרופות מקבוצת DMARD (מתוך Annals of the Rheumatic Diseases)

מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) מוקדמת המקבלים טיפול משולש עם תרופות קונבנציונליות סבלו פחות מכשלונות טיפול  כאשר קיבלו גם תוספי שמן דגים, כך מדווחים חוקרים המפרסמים כעת את מחקרם ב-Annals of the Rheumatic Diseases .

לאחר שנת טיפול , 10.5% מהמטופלים שקיבלו שמן דגים הוגדרו ככשלונות טיפול, בהשוואה ל-32.1% שלא קיבלו את תוספי שמן הדגים. יחס הסיכון הלא מתואם לכשלון טיפולי במטופלים בקבוצת שמן הדגים היה 0.28 (בטווח 0.12-0.63) , ו-0.24 (בטווח 0.1-0.54) לאחר התאמות להיסטוריית עישון, אפיטופ משותף, ונסיוב חיובי ל-anti-cyclic citrullinated peptide .

החוקרים מציינים שההשערה לתועלת של אומגה 3 ב-RA היא בשל היכולת של אומגה 3 לחסום את הפרוסטגלניד E2 , לאוקוטריאן B4 ואת ה-eicosanoids של אומגה 6 הפרו-דלקתי.

החוקרים מציינים כי מטה-אנליזה קודמת של מחקרים עם שמן דגים ל-RA הצביעה על כך שתוסף התזונה הביא להטבה בכאב ובנוקשות, הפחית את מס’ המפרקים הכואבים והרגישים, והפחית את הצורך בטיפול ב-NSAIDs . התועלת נצפתה לאחר 2-3 חודשי טיפול, ולאחר שהמינון הגיע ל-2.7 גר’ ליום של חומצה איקוספנטאנואית וחומצה דוקוסאקסנואית.

עם זאת, במחקרים הקודמים, שמן הדגים ניתן למטופלים עם מחלה ממושכת, וללא אפשרות להתאמת מינוני התרופות מקבוצת ה-DMARD בהתאם לתגובה לטיפול.

בכדי לבחון את האפקט של תוספי שמן דגים במסגרת גישה טיפולית של “טיפול המכוון להשגת יעד” עם הצבת יעד של הפוגה בהתבסס על התאמת מינונים במטופלים עם מחלה מוקדמת, גוייסו 140 מטופלים עם חציון משך מחלה של 4 חודשים.  הגיל הממוצע של המשתתפים היה 56, ו-75% מהם היו נשים.

בתחילת המחקר, יותר ממחצית המשתתפים היו סרופוזיטיביים עבור אנטי-CCP ו/או גורם ראומטי, ושני שליש עבור אפיטופ משותף.  מדד פעילות מחלה ב-28 מפרקים (DAS28) היה 5.8 .

משטר הטיפול המשולש כלל מתוטרקסט במינון התחלתי 10 מ”ג לשבוע, סולפסלזיו במינון התחלתי 500 מ”ג ליום ועלייה לאורך חודש לרמה של 1 גרם פעמיים ביום, ו-hydroxychloroquine במינון 200 מ”ג פעמיים ביום.

הטיפול ב-DMARD ניתן להעלאת מינונים, כולל העלאת מתוטרקסט ל–25 מ”ג לשבוע, במידה וכאב או רגישות המפרקים או נוקשות או עייפות נמשכו. במידה ומטופלים לא יכלו לסבול את המתוטרקסט הפומי, ניתן היה לעבור לטיפול פרנטראלי.  יעד הטיפול שהוגדר היה השגת DAS28 מתחת ל-3.2 .

לאחר הגעה למינון מקסימלי נסבל של שלושת תרופות ה-DMARD , המטופלים עם המשך פעילות מחלה נחשבו לכשלון טיפולי והיו מועמדים להתחיל טיפול ב-leflunomide .

לא הומלץ למשתתפים על שימוש ב-NSAIDs וקורטיקוסטירואידים פומיים . במטופלים שהיו תחת טיפול בסטירואידים פומיים בתחילת המחקר נעשה נסיון להפסקת טיפולים אלה.

מטופלים בקבוצת הטיפול הפעיל קיבלו 10 מ”ל ליום של שמן דגים שהכיל 5.5 גרם  ליום של חומצה איקוספנטאנואית וחומצה דוקוסאקסנואית. המטופלים בקבוצת הביקורת קיבלו שמן סונולה עם כמות נמוכה של שמן דגים לצורך יצירת ריח דגים דומה.

יעד מחקר משני היה הזמן עד להשגת הפוגה בהתאם לקריטריון של הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה, שגם בו הקבוצה שטופלה בשמן דגים השיגה תוצאה טובה יותר, עם סיכוי יחסי של פי 2.09 (בטווח 1.02-4.3, P=0.04) .

יעד מחקר משני נוסף היה הזמן להשגת תגובה “טובה” בהתאם לקריטריון של הליגה האירופאית נגד ראומטיזם (EULAR) , אשר מגדיר DAS28 נמוך מ-3.2 או שהשינוי בו גדול מ-1.2 נקודות. בקבוצת שמן הדגים המדד היה אכן נמוך יותר, אך ההבדל לעומת קבוצת הביקורת לא היה מובהק סטטיסטי. יחס הסיכוי המתואם ל-EULAR היה של 1.41 (בטווח 0.89-2.21, P=0.14 ).

החוקרים מדווחים שרמת פעילות המחלה פחתה בשתי הקבוצות, וההבדל לא היה מובהק סטטיסטי ביניהן. היכולת לבצע פעילויות יום יומיות, כפי שנמדדה באמצעות שאלון בריאות מתואם, השתפרה בשתי הקבוצות.

לא היה הבדל בין שתי הקבוצות בשיעורי המטופלים שנזקקו לגלוקוקורטיקואידים פרנטליים או פומיים במהלך המחקר, שהגיע ל-58% בקבוצת שמן הדגים ול-57% בקבוצת הביקורת.

לא היה הבדל גם במינון הממוצע של מתוטרקסט שהגיע ל-11.6 מ”ג ו-12.1 מ”ג לשבוע בקבוצת שמן הדגים והביקורת, בהתאמה.

יותר תופעות לוואי רציניות דווחו בקבוצת שמן הדגים, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי. ההיענות לטיפול הייתה נמוכה יותר בקבוצת שמן הדגים.

החוקרים מסכמים כי מתן שמן דגים קשור לתוספת תועלת במסגרת משטר טיפולי של “טפל להשגת יעד” באמצעות DMARD ושימוש דומה במתרוטקסט. התועלת כוללת פחות כשלונות טיפול משולש באמצעות תרופות DMARD , ושיעור גבוה יותר של השגת הפוגה ע”פ מדד ACR .

Ann Rheum Dis 2015;74:89-95

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    במבוגרים עם משקל עודף או השמנת-יתר נטייה לעצימות כאב בדרגה גבוהה יותר, בהשוואה לאלו עם משקל תקין, ממצאים המדגישים את החשיבות של טיפול כנגד השמנה כחלק מהגישה הכוללת לטיפול בכאב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה עשויה להביא לשינויים פתופיזיולוגיים, דוגמת עומס גדול יותר על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה