במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Liraglutide (סאקסנדה) לא השפיע על מקטע הפליטה המקסימאלי של כיס המרה, אך נראה כי הביא להארכת משך הזמן עד לנקודה זו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ב- Liraglutideבמינון 3.0 מ”ג לווה באירועים חריגים הקשורים בכיס המרה. להערכת המנגנון האפשרי, מטרת המחקר הייתה להשוות את ההשפעה של Liraglutide במינון 0.6 מ”ג ו- Liraglutide במצב-יציב במינון 3.0 מ”ג אל מול פלסבו על התרוקנות כיס מרה במבוגרים עם מדד מסת גוף של 27 ק”ג למטר בריבוע ומעלה וללא סוכרת.
המשתתפים חולקו ביחס 1:2 לטיפול חד-יומי בזריקת Liraglutide (26 חולים) או פלסבו (26 חולים), החל מ-0.6 מ”ג עם עליה שבועית של 0.6 מ”ג עד 3.0 מ”ג, בשילוב עם ייעוץ תזונתי ופעילות גופנית. מבחן ארוחה נוזלית של 600 קילו-קלוריות נערך בתחילת המחקר, לאחר המנה הראשונה ולאחר 12 שבועות. תוצא הסיום העיקרי היה מקטע הפליטה המקסימאלי של כיס המרה לאחר-ארוחה לאחר 12 שבועות, כפי שנקבע 240 דקות לאחר תחילת הארוחה.
מאפייני הבסיס היו דומים בין שתי הקבוצות (גיל ממוצע של 47.6 שנים, מדד מסת גוף של 32.6 ק”ג למטר בריבוע). מקטע הפליטה המקסימאלי הממוצע של כיס המרה לאחר 12 שבועות (הבדל בטיפול של 3.7%-); שטח מתחת לעקומת מקטע הפליטה במהלך 60 הדקות הראשונות (390%/min-) לא היה שונה משמעותית עם Liraglutide במינון 3.0 מ”ג (23 חולים) לעומת פלסבו (24 חולים).
הזמן עד למקטע הפליטה המקסימאלי של כיס המרה עמד על 151 דקות עם Liraglutide במינון 3.0 מ”ג ועל 77 דקות עם פלסבו. ממצאים דומים תועדו לאחר המנה הראשונה של Liraglutide במינון 0.6 מ”ג.
תופעות גסטרואינטסינאליות, בעיקר בחילות ועצירות, היו האירועים החריגים המדווחים הנפוצים ביותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Liraglutide לא השפיע על מקטע הפליטה המקסימאלי של כיס המרה, אך נראה כי הביא להארכת הזמן עד להגעה למקטע הפליטה המקסימאלי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!