בקרב חולים עם נזק איסכמי לשריר הלב לאחר ניתוח לא-לבבי, בקרב אלו שטופלו ב-Dabigatran (פרדקסה) תועדה ירידה של 28% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים במהלך מעקב ממוצע של 16 חודשים במחקר מבוקר-פלסבו, שתוצאותיו פורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ACC (American College of Cardiology).
נזק איסכמי לשריר הלב לאחר ניתוח לא-לבבי הוגדר בנוכחות נזק ממקור איסכמי, בנוכחות/בהעדר תסמינים, על-בסיס עליה מבודדת של טרופונין ב-80% מהחולים. ב-20% החולים הנותרים תועד אוטם לבבי על-פי ההגדרות הסטנדרטיות. במרבית החולים לא זוהו תסמיני איסכמיה, לכן האבחנה ככל הנראה לא הייתה מתקבלת ללא מדידת טרופונין.
המחקר כלל 1,754 חולים ב-84 מרכזים ב-19 מדינות, בתקופה שבין ינואר 2013 ועד יולי 2017; 48% היו נשים. המשתתפים השלימו ניתוח לא-לבבי ואבחנת נזק איסכמי לשריר הלב לאחר ניתוח לא-לבבי נבעה בתוך 35 ימים, כאשר מרווח הזמן הממוצע עמד על חמישה ימים.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Dabigatran במינון 110 מ”ג, פעמיים ביום, או לקבוצת פלסבו. המחקר כלל גם 556 חולים שחולקו לטיפול ב-Omeprazole או פלסבו בהקצאה נפרדת. חשוב לציין כי מדגם היעד הופחת מתכנון של 3,200 ולים בשל גיוס איטי ומגבלות מימון.
תוצא הסיום העיקרי תועד ב-11% מהמטופלים ב-Dabigatran לעומת 15% מהביקורות; תוצא זה כלל תמותה עקב מחלות כלי דם, אוטם לבבי, אירוע מוחי לא-המורגי, תרומבוזיס עורקי היקפי, קטיעה, או תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני.
תוצא הבטיחות העיקרי תועד ב-3% מהחולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-4% מאלו בקבוצת טיפול דמה; תוצא זה כלל דימום באיבר קריטי, דימום מג’ורי, או דימום מסכן חיים.
החוקרים כותבים כי הירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים לא באה על חשבון עליה בדימומים מג’וריים בחולים שנטלו Dabigatran. מצד שני, בקרב אלו שנטלו את הטיפול הפעיל תועד סיכון מוגבר לדימום מינורי.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!