דגימת דם פשוטה עשויה לסייע בזיהוי סרטן ריאות (מתוך כנס ה-ASCO)

האם ניתן לאבחן סרטן ריאות על-בסיס בדיקת דם פשוטה? מה שנראה עד לפני כשנתיים כחלום רחוק, עשוי לקרום עור וגידים בקרוב, לאחר שמומחים דיווחו במהלך כנס ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology) על תוצאות מבטיחות מניתוח ביניים של מחקר בו נבחנו התוצאות של שלושה מדדים להערכת דנ”א חופשי.

במחקרם בחנו החוקרים אם בדיקות המבוססות על דנ”א חופשי, שכבר שימש לזיהוי מוטאציות ספציפיות לקביעת גנוטיפ של גידולים ממאירים, עשוי לשמש באופן נרחב יותר לאבחנת ממאירות ע”י זיהוי חותמת של מוטאציות.

מדגם CCGA (Circulating Cell-free Genome Atlas Study), שכלל עד כה 12,292 מבין 15,000 משתתפים מתוכננים מ-142 אתרים בארצות הברית וקנדה, מהם 70% עם סרטן לא-מטופל ו-30% ביקורות ללא-ממאירות.

על-בסיס נתונים אלו, הם בחרו 2,800 משתתפים, אשר סווגו לקבוצת אימון שכללה 1,785 משתתפים (127 עם סרטן ריאות) וקבוצת בחינה שכלל 1,015 משתתפים (47 עם סרטן ריאות), כך שנותרו 12,200 משתתפים למחקרי ולידציה עתידיים.

לאחר מכן, החוקרים בחרו 118 חולי סרטן ריאות שהיו זמינים להערכה ו-561 ביקורות ללא-ממאירות מקבוצת האימון ו-46 חולים עם סרטן ריאות ו-362 ביקורות ללא-ממאירות מקבוצת הבחינה. שתי הקבוצות היו דומות במונחים של מאפיינים דמוגרפיים, אם כי, כפי שניתן היה לצפות, בקרב חולי סרטן ריאות תועדה שכיחות גבוהה יותר של זכרים ושל מעשנים, בהשוואה לביקורות ללא-ממאירות.

בשלב הבא, החוקרים התבססו על שלושה סוגי ריצוף דנ”א חופשי:

·       בדיקה ייעודית לזיהוי מוטאציות סומאטיות לא-תורשתיות, כולל וריאנטים בנוקלואטיד יחיד ותוספות/מחיקות קטנות.

·       ריצוף של כל הגנום לזיהוי שינויים במספר עותקי גנים סומאטיים.

·       ריצוף של כל הגנום של דנ”א חופשי לזיהוי דפוסי מתילציה חריגים, המעידים על שינויים אפיגנטיים.

המבחנים התבססו על סינון דנ”א חופשי של כדוריות דם לבנות להפחתת שיעור שיעור תוצאות חיוביות-שגויות ל-2% בלבד, דבר שהוביל לסגוליות של 98%. הם מסבירים כי תאי דם לבנים עשירים במוטאציות, העשויות לזהם את הדנ”א ולהוביל לאבחנה שגויה של ממאירות בדנ”א חופשי, כאשר למעשה מדובר בדנ”א שמקורו מתאי דם לבנים.

מהתוצאות עלה כי ללא תלות בבדיקה בשימו, בממוצע 41% מגידולי הריאה בשלב מוקדם (שלב I-IIIA) זוהו בסדרת האימון. בסדרת הבחינה, זוהו 50% מממאירויות הריאה בשלב מוקדם.

באשר לגידולי ריאה מתקדמים (IIIB-IV), הדיוק של הבדיקות היה טוב יותר, כאשר בממוצע זוהו 89% מהמקרים בסדרת האימון ו-91% מהמקרים בסדרת הבחינה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מניתוח הביניים הנ”ל עולה כי ריצוף מקיף של דנ”א חופשי עשוי לספק נתונים באיכות גבוהה ולסייע בזיהוי מחלות ממאירות באמצעים לא-פולשניים.

מתוך כנס ה-ASCO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    בדיקת ביופסיה נוזלית המשלבת חותמת מיקרו-רנ”א וסמן ידוע היטב לסרטן לבלב הדגימה דיוק של 97% לזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I/II, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן לבלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research. החוקרים פיתחו חומת לזיהוי סרטן לבלב המבוססת על מיקרו-רנ”א המזוהה באקסום מתאי סרטן וסמנים דנ”א […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה