טיפול ב-Trastuzumab (הרצפטין) מלווה בסיכון מוגבר לרעילות לבבית, עם אפשרות התפתחות אי-ספיקת לב בעקבות הטיפול ועל-כן פותחו הנחיות התומכות בניטור לבבי חולות סרטן שד תחת טיפול זה. עם זאת, מנתונים שפורסמו בכתב העת JACC: Cardiovascular Imaging עולה כי פחות ממחצית מהמטופלות בתרופה השלימו מעקב לבבי.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ על ניטור מקטע פליטה של חדר שמאל כל שלושה חודשים בזמן נטילת הרצפטין, על-בסיס פרוטוקולים ממחקרים קליניים. המלצות אלו אומצו ע”י מספר קבוצות מומחים ונכללו בהנחיות הקליניות לטיפול.
המחקר כלל 16,456 נשים עם סרטן שד ממאגר Truven Health MarketScan, אשר קיבלו טיפול בתוך שישה חודשים מהאבחנה. החוקרים מצאו כי מעקב בהתאם להנחיות נקשר עם טיפול באנתרציקלינים (יחס סיכויים של 1.58), טיפול בטקסנים (יחס סיכויים של 1.63) וטיפול קרינתי (יחס סיכויים של 1.22).
החוקרים מדווחים כי בקרב מבוגרות עם אבחנה של סרטן שד פולשני, לא-גרורתי, בשנים 2009-2014, תועדו שיעורי רעילות לבבית של 4.2%. בקבוצות מסוימות תועד סיכון גבוה לרעילות לבבית טיפול בהרצפטין (8.3% לעומת 2.7%, יחס סיכון של 2.01); אנתרציקלינים (4.6% לעומת 4%, יחס סיכון של 1.53); מדד תחלואה נלווית סולם Deyo של 1 (5.6% לעומת 3.4% באלו עם מדד אפסי, יחס סיכון של 1.38) או 2 (11.7% לעומת 3.4%, יחס סיכון של 2.47); יתר לחץ דם (5.8% לעומת 3.3%, יחס סיכון של 1.28); מחלת מסתם (10.1% לעומת 4%, יחס סיכון של 1.93).
עם זאת, פחות ממחצית מהמטופלות בהרצפטין (4,325 נשים) השלימו ניטור של מקטע הפליטה של חדר שמאל בתחילת המחקר וכל ארבעה חודשים במהלך הטיפול. ניטור לבבי בקרב נשים שטופלו בהרצפטין מהווה עדיפות גבוהה בנשים בסיכון גבוה ובנוכחות תחלואה נלווית או תכשירים כימותרפיים אחרים, דוגמת אנתרציקלינים.
בנשים מתחת לגיל 49 שנים תועד סיכון נמוך יותר לרעילות לבבית, בהשוואה לאלו בגילאי 65 שנים ומעלה. אי-ספיקת לב הייתה נפוצה יותר באלו שהשלימו ניטור לבבי (10.4% לעומת 6.5% באלו שלא השלימו מעקב לבבי).
החוקרים כותבים כי על-בסיס הערכת שיעורי הניטור הלבבי והרעילות הלבבית ניתן להתחיל להתייחס לסוגיה השנויה במחלוקת אודות אם נדרש ניטור לבבי בנשים צעירות עם סרטן שד.
JACC Cardiovasc Imag 2018
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!