כושר אירובי טוב יותר מנבא סיכויי תמותה נמוכים יותר (JAMA Netw Open)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כושר אירובי גבוה יותר בגיל העמידה מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר, עם עדויות התומכות בקשר מנה-תגובה בין השניים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין תמותה מכל-סיבה ובין סיבולת לב-ריאה במטופלים שהשלימו מבחן מאמץ על הליכון. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל חולים במרכז רפואי שלישוני, בין ינואר 1991 ועד דצמבר 2014, עם חציון מעקב של 8.4 שנים. החוקרים בחנו את הקשר סיבולת לב-ריאה, כפי שנקבע לפי צריכת חמצן מקסימאלית בזמן מבחן מאמץ על הליכון, ובין תמותה מכל-סיבה.

מדגם המחקר כלל 122,007 משתתפים, בגיל ממוצע של 53 שנים. במהלך המעקב של 1.1 מיליון שנות-אדם תועדו 13,637 מקרי תמותה.

החוקרים מדווחים כי שיעורי התמותה מכל-סיבה, המתוקנים לסיכון, נקשרו בקשר שלילי עם סיבולת לב-ריאה והיו הנמוכים ביותר בספורטאי עילית (יחס סיכון מתוקן בהשוואת ספורטאי עילית לעומת אלו בעלי כושר לב-ריאה נמוך: 0.20, p<0.001; יחס סיכון מתוקן בהשוואה ספורטאי עילית לעומת אלו בעלי כושר לב-ריאה גבוה: 0.77, p=0.02).

העליה בתמותה מכל-סיבה על-רקע סיבולת לב-ריאה ירודה (כושר לב-ריאה נמוך לעומת ספורטאי עילית: 5.04, p<0.001; כושר לב ריאה מתחת לממוצע לעומת מעל הממוצע: 1.41, p<0.001) הייתה דומה או גדולה יותר מגורמי סיכון קליניים מסורתיים (מחלת עורקים כלילית: יחס סיכון מתוקן של 1.29, p<0.001; עישון: יחס סיכון מתוקן של 1.41; סוכרת: יחס סיכון מתוקן של 1.40).

בניתוח לפי תתי-קבוצות, התועלת של כושר אירובי ברמת ספורטאי עילית לעומת כושר גבוה תוארה בחולים בגילאי 70 שנים ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 0.71) ובאלו עם יתר לחץ דם (יחס סיכון מתוקן של 0.70). כושר לב-ריאה קיצוני (לפחות שתי סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ומין) לווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לכל יתר קבוצות המחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר הפוך בין סיבולת לב-ריאה ובין תמותה ארוכת-טווח, ללא עדות לסף עליון לתועלת. כושר אירובי גבוה באופן קיצוני נקשר עם שיעורי ההישרדות הטובים ביותר, עם תועלת שתוארה גם בקשישים ובאלו עם יתר לחץ דם.

JAMA Netw Open 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה