ממצאים ראשוניים מדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2017

הדו”ח המלא כולל עשרות מדדי איכות בתחומים שונים, ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות סקר לסרטן, תחלואת ילדים, קידום בריאות, שימוש בבנזודיאזפינים (תרופות מיישנות ומרגיעות), מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.דו”ח מדדי האיכות לרפואת הקהילה יתפרסם במלואו בחודשים הקרובים.

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ובראש מינהלת התכנית עומדת פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית: “אין ספק כי קיימת מגמה חיובית ברמת התיעוד וביצוע מדדים רבים, ביניהם שיעור שיא בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי גס ועלייה משמעותית לאורך השנים בביצוע בדיקת ספירומטריה לאוכלוסיות שבסיכון למחלות ריאה חסימתיות. לראשונה גם ניכרת מגמת עצירה בהתפשטות מחלת הסוכרת ועלייה בשיעור החולים הסוכרתיים המאוזנים. יחד עם זאת, עולות סוגיות קשות שיש לפעול ביתר שאת על מנת לטפל בהם ביניהן ההשמנה בישראל המציגה תמונה עגומה של עודף משקל והשמנה בקרב מרבית מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ, הרגלי השימוש הנרחבים באנטיביוטיקה על השלכותיהם המחייבות תכנית התערבות לאומית להפחתת/שינוי דפוסים אלו, הצורך במענה לשאלה מהותית בדבר הרחבת טווח השנים לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר בדומה להנחיות במדינות אחרות בעולם והביטחון התזונתי של ילדים וקשישים במעמד סוציו-אקונומי נמוך במדינה”.

מעיקרי הממצאים הראשוניים:

מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר

כ- 62% מהגברים ומעל ל-53% מהנשים בגילאי 20-64 נמדדו עם עודף משקל והשמנת יתר.
בבחינת שיעור ההימצאות של השמנת היתר בקרב גילאי 20-84 ניכר כי שיעורי ההשמנה עולים בקצב דומה הן אצל גברים והן אצל נשים עד גיל 45-49, אך בניגוד להתייצבות אצל הגברים בגילאים אלו, מחריפה הבעיה בקרב הנשים במשך 20 שנים נוספות. בנוסף, בקרב גברים ניכר כי אין פערים בנושא עודף משקל והשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציו אקונומי לעומת נשים אצלן ניכרת ירידה עם העלייה במצב הסוציו אקונומי (גילאי 20-64).

כחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת

19.2% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 16-74 מעשנת. 26.6% גברים מעשנים ו- 12.1% נשים מעשנות. אמנם ניכרת ירידה מתונה ועקבית משנה לשנה בשיעורי העישון, אך השיעור גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 18.4%.

המשך מגמת שיפור בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם סרטן השד 

שיא בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של  סרטן השד שעומד השנה על 70.5% בנשים בגילאי 50-74. נתון זה ממשיך מגמה קבועה של עלייה מדי שנה בהיקף ביצוע הבדיקה (בעת התחלת המדידה בשנת 2002 נמדדו רק כ53%). בבחינת שיעור ביצוע הבדיקות בקרב נשים בגילאי 50-69 ונכון לשנת 2015 שיעור הביצוע עומד בישראל על 70.8% לעומת ממוצע של 60.8% במדינות הOECD-.

עלייה משמעותית בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

63.3% מקרב בני 50-74 ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2017 לעומת 58.6% בשנת 2016. “עם תחילת המדידות בשנת 2003 רק כ-12% מהאוכלוסייה ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מדובר באחוז נמוך מאוד לבדיקה שאין עליה מחלוקת שהיא בחזקת בדיקה מצילת חיים”, מסבירה פרופ’ קלדרון-מרגלית. “העלייה המרשימה בהיענות לבדיקה היא תוצר ישיר של עבודה קשה של קופות החולים שהביאה לעלייה דרמטית במודעות לבדיקות, הן באמצעות דם סמוי בצואה (פעם בשנה) והן על-ידי בדיקת קולונסוקפיה (אחת לעשור)”, היא מוסיפה.

שיעורי בדיקת סרטן צוואר הרחם עדיין נמוכים בהשוואה לעולם

רק כמחצית הנשים (49.9%) בגילאי 35-54 ביצעו בדיקת סקר ב-3 השנים האחרונות. השנה נצפה שיפור קל בשיעור הנבדקות אך עדיין בהשוואה לעולם מדובר בהיענות נמוכה לבדיקה. לדוגמא: 82.4% נבדקות בשבדיה, 76% באירלנד ועוד.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה מסרטן זה אינו נמוך בישראל בהשוואה למדינות בעולם. “ההמלצות של גופי הבריאות בעולם היא לבצע את בדיקת הפאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם) בטווח גילאי 25-60 ואילו במדינת ישראל סל הבריאות מכסה טווח מצומצם יותר שנע בין הגילאים 35-54”, מסבירה פרופ’ קלדרון-מרגלית. “האמתלה לטווח המצומצם הייתה העובדה שסרטן צוואר הרחם נדיר בארץ, אך אנו רואים שיעור גבוה יחסית של תמותה. סל הבריאות דואג להנגיש חיסון לכל הילדים בארץ כנגד נגיף הפיפולמה כשמטרתו המרכזית היא בעיקר למנוע סרטן צוואר הרחם. ההערכה היא כי מדובר בכ-80 מקרי מוות בשנה, לרוב בקרב נשים שאינן מבוגרות מאוד ובאופן אלים במיוחד – מקרים אותם ניתן למנוע ע”י סיקור בתבחין PAP לצד מעבר או תוספת של בדיקות מולקולריות מתקדמות הקיימות כיום בעולם”, מדגישה פרופ’ קלדרון-מרגלית.

ילדים

מגמת שיפור בשיעור ההימצאות של השמנת יתר בקרב ילדים: 7.1% בקרב ילדים בני 7 – ירידה בהשוואה לשנת 2016 (7.6%) ושנת 2015 (8.1%).

BMI תקין נמדד אצל 77% מהבנות ובכ-76% מהבנים בגיל 7. מנגד, בנים בגיל 7 במצב סוציו אקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי 2 מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה ובקרב הבנות בגילאים אלו הפער אף גדל עד ליותר מפי 2 מבנות גילן בשכבות הנמוכות. “סעיף זה מחדד את סוגיית חוסר הביטחון התזונתי לילדים במצב סוציו אקונומי נמוך ומחייב פתרונות מורכבים המערבים אולי גם את מערכת הרווחה”, מדגישה פרופ’ קלדרון-מרגלית.

שימוש נרחב באנטיביוטיקה

בהשוואה בינלאומית ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה

השימוש באנטיביוטיקה שכיח בכל העולם, על אף שיעילותן הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים. התפתחות עמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש ושימוש מושכל ומופחת בתרופות אלו עשוי לצמצם את היקף תופעת העמידות. תרופות אנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה, והן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות אנטיביוטיות אחרות.

“ניכר שימוש רחב באנטיביוטיקה בישראל יחסית למדינות ה-OECD ויש ליזום תכנית התערבות לאומית להפחתת/שינוי דפוסי השימוש באנטיביוטיקה”, מדגישה פרופ’ קלדרון מרגלית.

שימוש יתר בבנזודיאזפינים (תרופות מיישנות ומרגיעות) בקרב אוכלוסייה מבוגרת

5% מהאוכלוסייה בגילאי 65 ומעלה משתמשים שימוש יתר בבנזודיאזפינים, נתון הנמצא בעלייה. שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי משקל.

בנוסף, השימוש בתרופות אלו נפוץ יותר פי 2 בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה לעומת נשים במצב סוציו אקונומי נמוך, ונראה כי השימוש עולה עם הגיל. “תרופות אלו נלקחות בעיקר לשינה וידוע כי בשימוש יתר (יותר ממנה אחת ליום, כפי שנבדק במדד) הן מאבדות מיעילותן מחד ועלולות לפגוע בשיווי משקל וליצור תלות מאידך”, פרופ’ קלדרון מרגלית.

שיפור משמעותי בתחום מחלות נשימתיות

עלייה משמעותית בביצוע בדיקות ספירומטריה כמעקב אחר חולי COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) ולאוכלוסייה שנמצאת בסיכון למחלה. קרוב ל-74% לעומת 52.4% בהשוואה למדידה מ-2013.

COPD היא מחלה המאפיינת בעיקר אוכלוסייה מעשנת ועל-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) היא מהווה סיבת התמותה מס’ 4 בעולם המערבי. בהשוואה למערכת הבריאות באנגליה (79%) צומצמו פערי הביצוע באופן ניכר ובהשוואה למערכת הבריאות בארה”ב ניכר כי ישראל ניצבת במקום גבוה יותר (36%-43% בארה”ב) בכל הקשור לשיעור הביצוע של בדיקות אלו.

הצלחה בבלימת שיעור העלייה בחולי הסוכרת המהווה בעיה כלל עולמית

בפעם הראשונה נצפתה ירידה במספר חולי הסוכרת כמו גם ירידה קלה בשיעור החולים (9.6%). כמו כן, יותר חולי סוכרת מאוזנים: בין השנים 2013-2017 ניתן לראות עלייה משמעותית בחולי סוכרת מאוזנים לצד ירידה בחולי הסוכרת שאינם מאוזנים, בצד התחלה של צמצום פערים לפי מצב סוציואקונומי באיזון.

כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית: לצד הנתונים המעודדים ניכרת עלייה מתמדת בשיעור חולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית, סיבוך ידוע זה של המחלה עלול להוביל בסופו של דבר לטיפולי דיאליזה ואף לתמותה.

מדדי בריאות הנפש לראשונה מאז הרפורמה

35% בלבד מהחולים שאושפזו בבתי חולים לחולי נפש הגיעו בטווח הזמן המומלץ מיום שחרורם למרפאות בריאות הנפש, רק ל-58% מהחולים במחלות הנפש הקשות נמצאו נתונים על מדידות משקל/גובה בתיק הרפואי האישי – לעומת 90% באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, נמצא כי 38% מחולי מחלות הנפש הקשות סובלים מהשמנת יתר, פי 1.5 יותר מהנתון המוכר בקרב כלל האוכלוסייה. יחד עם זאת, איכות הטיפול בסוכרת נמצא זהה בין קבוצה זו לחולי סוכרת באוכלוסייה הכללית. “יש צורך לחזק את מערך בריאות הנפש, כך שמשוחררים מאשפוז יזכו לרצף טיפולי בתזמון נאות ועל המערכת לתת את המענה המתאים לעליית המדדים”. פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית. *מדדי בריאות הנפש פורסמו בחודש שעבר בכינוס ה-25 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה ובתקשורת

מידע כללי ורקע

בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. התכנית מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי וכד’) הניתנים בקהילה. התכנית מספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. מטרת התכנית לשפר ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.

התכנית מפרסמת מדי שנה תוצאות של סדרה ארוכה של מדדי איכות. מעקב אחרי התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן לאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות, הן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים. כמו כן, הערכת איכות הטיפול בישראל מאפשרת השוואת הביצועים למדינות אחרות.

מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית וכן על הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. המדדים נבחרים בהתייעצות עם צוותי מומחים קליניים ובקונצנזוס בין נציגי קופות החולים.

מקור הנתונים – מערכות המידע הממוחשבות של הקופות. המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות והמידע מכסה את כלל המבוטחים בישראל, כלומר את מרבית תושבי ישראל.

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנוהלת ע”י מינהלת אקדמית הנמצאת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שבראשה עומדת פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית.

לדו”ח המפורט ולתרשימים הקליקו כאן