משפחה

דו”ח מדדי האיכות ברפואה לרפואה בקהילה ל-2015-2017 : יציבות בהיארעות סוכרת, שיפור באיזון, ירידה בעישון, המשך ירידה בשיעור ההתחסנות, ועוד..

משרד הבריאות מפרסם היום את תוצאות תכנית מדדי האיכות ברפואה לרפואה בקהילה ל-2015-2017 .

התכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ובראשה עומדת פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית, ביה”ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.

הדו”ח מציג את המגמות בעמידה במדדי איכות מרכזיים, גם בחתך לפי קופות, כשהשנה לראשונה נכללים גם מדדים בבריאות הנפש.

להלן מגמות מרכזיות בין 2013 ל-2017 :


  • יציבות ועלייה קלה בהימצאות השמנת יתר (‘עליה מ-22.8% ל-23.3%)

  • ירידה בשיעור מעשנים מ-20.2% ל-18.9%

  • עלייה בבדיקות סקר לגילוי סרטן

  • יציבות/ירידה בשיעור החיסונים במבוגרים

  • שיפור בהשגת יעדי LDL-C בקבוצות סיכון שונות

  • עלייה בשיעור חולי הסוכרת עם רמות HBA1C מאוזנות  (מ-64.3% ל-69.7%)

מחברי הדו”ח כותבים בסיכום הממצאים כך :

“בדו”ח הנוכחי אנו עדים ליציבות מתמשכת בשיעור ההימצאות של מחלת הסוכרת בקרב מבוגרים בישראל. לאחר 11 שנים של עליה מונוטונית בשיעורי ההימצאות, בחמש השנים האחרונות השיעורים נותרו יציבים (9.6%-9.7%) .

מגמות שיפור בולטות בשנת 2017 כוללות ירידה מתונה אך עקבית בשיעור המעשנים, וירידה
בשיעור השמנת-היתר בקרב ילדים. כמו כן, ניכר שיפור מתמשך באיזון סוכרת, בביצוע ובתיעוד בדיקות ספירומטריה בקרב חולים ומבוטחים שהינם בסיכון גבוה ל – COPD , וירידה בשימוש בבנזודיאזפינים ארוכי-טווח (תרופות מיישנות) בקרב קשישים.

מאידך, בשנת 2017 נמשכה הירידה בשיעור המתחסנים נגד מחלת השפעת אשר החלה כבר ב? 2016 , והירידה בשיעור המבקרים אצל רופא עיניים מכלל החולים הסוכרתיים (שנצפתה אף היא כבר ב? 2016). בנוסף, נצפית עליה מתמשכת ומדאיגה בפרופורציית השימוש בתרופות אנטיביוטיות מקו שני.
יש לציין כי הדו”ח מצביע על פערים מגדריים בולטים במדדי עודף שימוש בבנזודיאזפינים
ובאנטיביוטיקה, וכן במדדים העוסקים במניעה הראשונית באוכלוסייה המצויה בסיכון גבוה
למחלות לב וכלי דם, ובמניעה השניונית. 
לסיכום, אנו מקווים כי הנתונים בדו”ח, יחד עם מידע הקיים ממקורות שונים לגבי עלויות ותועלות כלכליות ושביעות הרצון של המבוטחים, יאפשרו קבלה של תמונה מקיפה, אשר תסייע לקובעי מדיניות לקבל החלטות מושכלות להמשך שיפור הבריאות בחברה הישראלית.”

לדו”ח המלא

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה