משפחה

האם משחקי מחשב עלולים להוביל להופעת הפרעות קצב מסוכנות? (N Engl J Med.)

סדרת מקרים חדשה מעלה את השאלה אם משחקי מחשב עלולים להוביל להפרעות קצב חדריות ולאירועי סינקופה בילדים עם מחלות רקע, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.

החוקרים מדווחים על מספר מקרים של סינקופה משנית לטכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים בשלושה בנים בגילאי 10-15 שנים עם תסמונת LQTS (Long QT Syndrome) או CPVT (Catecholaminergic Polymorphic Ventricular Tachycardia) אשר שיחקו משחקי מלחמה אלקטרוניים בביתם. הפרעות ההולכה לא אובחנו קודם לכן בשניים מהילדים.

החולה הראשון היה ילד בן 10 שנים, אשר איבד הכרה בפתאומיות מיד לאחר ניצחון במשחק מלחמה ממוחשב ושב עצמונית להכרה לאחר מכן. בהמשך הוא אובחן עם CPVT לאחר אירוע דום לב בבית הספר. בדיקה גנטית הדגימה וריאנט שהינו ככל הנראה פתוגני בגן המקודד ל-RYR2 (Ryanodine Receptor 2).

החולה השני היה ילד בן 15 שנים, עם היסטוריה של הפרעה לבבית (D-transposition of the great arteries עם פגם במחיצה הבין-חדרית), אשר טופל בפרוצדורת Rastelli. בזמן שישב במיטה וניצח במשחק מלחמה ממוחשב הוא פיתח פרה-סינקופה ואובחן עם טכיקרדיה חדרית מונומורפית מהירה. לאחר היפוך חשמלי מוצלח בחדר המיון, הושתל ICD והחולה טופל ב-Metoprolol. עם זאת, חודשיים מאוחר יותר הוא חווה אירוע נוסף לפני שעמד לנצח באותו משחק. מכת חשמל ע”י ICD ניתנה בהצלחה.

החולה השלישי היה ילד בן 11 שנים, אשר שיחק במחשב מלחמה ממוחשב עם חבר כאשר החל לסבול מדפיקות לב ולאחר מכן קרס עם חזרה עצמונית להכרה. מקטע QT המתוקן לקצב הלב עמד על 570 מילי-שניות והחולה אובחן עם תסמונת LQTS. בהמשך, מספר בני משפחה אובחנו עם הפרעה דומה וזוהו שני מקרי תמותה ללא-הסבר במשפחה. בדיקות גנטיות מושלמות כעת.

הכותבים סבורים כי ייתכן מנגנון דומה המופיע בילדים עם מצבים אלו כאשר הם מתרגשים בשלבים ספציפיים במהלך משחק ונראה כי אירועים אלו אירעו כאשר הילד עמד לנצח במשחק.

N Engl J Med. 2019;381:1180-81

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה