נפרולוגיה

מודל חדש מסייע בחיזוי נזק כלייתי משנית לחומר ניגוד לאחר התערבות כלילית מילעורית (JAMA Network Open)

מודל חדש עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לנזק כלייתי חד על-רקע חשיפה לחומר ניגוד לאחר התערבות כלילית מילעורית, במטרה לסייע בהתאמה אישית של מינון חומר הניגוד, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לכמת את הסיכון לנזק כלייתי חד על-רקע נפח חומר ניגוד, תוך התייחסות להבדלים בסיכון הבסיסי לסיבוך זה. המחקר הפרוגנוסטי התבסס על נתונים אודות למעלה מ-2 מיליון חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית ממאגר National Cardiovascular Data Registry CathPCI Registry מטעם ה- American College of Cardiology.

נזק כלייתי חד הוגדר על-פי שלושה ספי עליה בריכוז קריאטינין מהערך שלפני הפרוצדורה לערך שתועד לאחר הפרוצדורה (0.3 מ”ג/ד”ל, 0.5 מ”ג/ד”ל, ו-1.0 מ”ג/ד”ל ומעלה). החוקרים יצרו מודל שכימת את הקשר בין נפח חומר הניגוד ובין נזק כלייתי, אשר נבחן במדגם אימון (מדגם אקראי שכלל מחצית מהמשתתפים) וכן במדגם בחינה (מדגם שכלל את המחצית הנותרת של המשתתפים במחקר) וכן הערכה של התוקף החיצוני.

מבין 2,076,694 משתתפים (גיל ממוצע של 65.1 שנים, 32% נשים), ב-133,306 (6.4%) תועדה עליה בריכוז קריאטינין של לפחות 0.3 מ”ג/ד”ל, ב-66,626 משתתפים (3.2%) נרשמה עליה של לפחות 0.5 מ”ג/ד”ל וב-28,378 משתתפים (1.4%) נרשמה עליה בריכוז קריאטינין של לפחות 1.0 מ”ג/ד”ל. במדגם ולידציה שכלל 961,843 משתתפים (גיל ממוצע של 65.7 שנים, 32% נשים), שיעורים אלו עמדו על 62,913 (6.5%), 34,229 (3.6%) ו-15,555 (1.6%) מקרים, בהתאמה. הקשר בין נפח חומר הניגוד ובין הסיכון לנזק כלייתי חד היה לא-ליניארי והשתנה על-פי הסיכון טרם הפרוצדורה.

במדגם הבחינה המודל הדגים שטח מתחת לעקומה של 0.777 לחיזוי הסיכון לעליה של לפחות 0.3 מ”ג/ד”ל בריכוז קריאטינין, שטח מתחת לעקומה של 0.839 לחיזוי הסיכון לעליה של לפחות 0.5 מ”ג/ד”ל בריכוז קריאטינין ושטח מתחת לעקומה של 0.870 לחיזוי עליה של לפחות 1.0 מ”ג/ד”ל בריכוז קריאטינין; המודל הדגים עקומת כיול של 0.998, 0.999 ו-0.986, בהתאמה, לחומרת נזק כלייתי חד.

המודל הדגים תוצאות דומות במדגם הוולידציה (עליה של לפחות 0.3 מ”ג/ד”ל בריכוז קריאטינין: שטח מתחת לעקומה של 0.794; עליה של לפחות 0.5 מ”ג/ד”ל בריכוז קריאטינין: שטח מתחת לעקומה של 0.845; עליה של לפחות 1.0 מ”ג/ד”ל בריכוז קריאטינין: שטח מתחת לעקומה של 0.872).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר בין נפח חומר ניגוד והסיכון לנזק כלייתי חד הוא מורכב, משתנה בהתאם לסיכון הבסיסי של המטופלים וניתן לחיזוי באמצעות מודל ייעודי. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה של המודל על נזק כלייתי חד.

JAMA Network Open 2019

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אי-ספיקת לב הינה סיבוך נפוץ יותר מאירוע מוחי של פרפור פרוזדורים (BMJ)

    אי-ספיקת לב הינה סיבוך נפוץ יותר מאירוע מוחי של פרפור פרוזדורים (BMJ)

    הסיכון לאבחנה של פרפור פרוזדורים במהלך החיים עלה ממקרה אחד לארבעה בשנת 2000 למקרה אחד משלושה בשנת 2022, כך עולה מנתונים חדשים מדנמרק שפורסמו בכתב העת BMJ. מהממצאים עולה כי אי-ספיקת לב הינה הסיבוך הנפוץ יותר משנית להפרעת הקצב, עם סיכון גבוה כפליים מהסיכון לאירוע מוחי. מדגם המחקר כלל 3.5 מיליון משתתפים (51.7% נשים) בגילאי […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מיומות בנשים בגיל העמידה (JAMA Netw Open)

    הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מיומות בנשים בגיל העמידה (JAMA Netw Open)

    הופעה חדשה של יתר לחץ דם מלווה בעליה של 45% בסיכון להתפתחות מיומות ברחם בנשים ללא היסטוריה של יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 2,570 נשים בגילאי 43-52 שנים (גיל חציוני של 45 שנים) לאורך 13 ביקורים החל משנת 1996 ועד 2013. […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה