כאב

לנתק את מקור הכאב של חולי סרטן/מאת ד”ר עידו שטראוס

התפתחויות טכנולוגיות והבנה טובה יותר של מנגנוני הכאב העצביים הביאו לפיתוחן של שיטות פולשניות, יעילות ובטוחות לטיפול בכאב העמיד לטיפול תרופתי. ד”ר עידו שטראוס על הטיפולים הנוירוכירורגיים הפועלים במנגנון ניתוק הכאב ומקלים על סבלם של חולים במחלות אונקולוגיות מפושטות

(*) ד”ר עידו שטראוס, מומחה לנוירוכירורגיה, היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המרכז הרפואי איכילוב

כאב הוא סימפטום הגורם לתחלואה קשה ולפגיעה באיכות החיים בחולים אונקולוגיים. עד 80% מהחולים האונקולוגיים יסבלו מכאב משמעותי בשלבי המחלה המתקדמים. הסיבות השכיחות לכאב אצל חולי סרטן הן חדירה של תאי הגידול לרקמות הגוף, לחץ על עצבים או נזק בעקבות טיפולים כגון כימותרפיה, הקרנות או ניתוח. למרות מודעות גוברת מצד הרופאים והכנסה של פרוטוקולים לטיפול בכאב אונקולוגי, עדיין יש חולים שבשלבים הסופיים של המחלה אינם מאוזנים בצורה מיטבית מבחינת כאב וסובלים מכאב עז ובלתי נשלט. המטרה בטיפול בכאב בחולים אונקולוגיים היא להשיג שיכוך כאב מהיר ללא תופעות לוואי על מנת לאפשר לחולים להמשיך ולתפקד ככל הניתן ולהמשיך ברצף הטיפולים במחלה.

לאחר כישלון של קווי טיפול תרופתיים, קיימות מספר אפשרויות להתערבויות נוירוכירורגיות מדויקות שיכולות לפגוע במסלולי הולכת הכאב או במרכזי תפישת הכאב במוח. ניתן לחלק את הפרוצדורות הנוירוכירורגיות לכאב לפרוצדורות שבהן פוגעים באופן מדויק במסלולי הכאב באמצעות יצירת לזיה, ולפרוצדורות של נוירומודולציה שבהן משנים את אופן הולכת אותות הכאב על ידי השתלת קוצב עצבי מיוחד או משאבה אינטרה-תקלית המשחררת אופיאטים באופן ממוקד בחוט השדרה.

בחולים אונקולוגיים בהם המטרה היא לבצע פעולה ממוקדת ללא השתלת גוף זר, פעולות אבלציה יעילות במיוחד. פרוצדורות האבלציה מבוצעות היום באמצעות אלקטרודה מיוחדת המחממת את הרקמה סביבה באמצעות גלי רדיו ושומרת על טמפרטורה מדויקת בעזרת חיישן חום המורכב בקצה. גודל הלזיה נקבע באמצעות בקרה מדויקת של הטמפרטורה וזמן החימום. פרוצדורות אלו מבוצעות לרוב תחת הנחיית הדמיה ומביאות להקלה מיידית בכאב. יש סיכון פריאופרטיבי קטן אולם ההחלמה בדרך כלל מהירה וללא סיבוכים ארוכי טווח הקשורים בהשתלת גופים זרים ותחזוקתם.

מנגנוני הכאב

כאב משמש כהתראה על נזק לגוף, ומשופעל על ידי קולטנים ספציפיים לכאב (נוסיספטורים) ברקמות הפגועות. אותות הכאב מועברים באמצעות סיבי עצב דקים ללא מייאלין מסוג C או A-delta לחוט השדרה. בחוט השדרה עולים מסלולי הכאב אל התלמוס במסלול הספינותלמי העובר בעמודות הקדמיות-צדיות, ומשם אל הקורטקס. הכאב מפעיל אזורים ספציפיים במוח שאינם קשורים ישירות לאזורי החישה הרגילים. מחקריfMRI הראו כי אצל אנשים שסובלים מכאבים, יש פעילות מוגברת באינסולה ובאזור ה-anterior cingulate cortex (ACC).

במצבים שבהם לא ניתן לרפא את הרקמה הפגועה, כמו במחלות ממאירות, יש לטפל בסימפטום הכאב. ניתן להתערב לאורך מסלול הכאב על מנת להשיג הקלה. ההתערבויות הנוירוכירורגיות האפשריות בכאב ממקור סרטני הן ניתוק של מסלולי הכאב בחוט השדרה (קורדוטמיה או מיילוטומיה מרכזית) או ניתוק של מסלולי הכאב במוח (סינגולוטומיה).

ניתוק של מסלולי הכאב בחוט השדרה

קורדוטומיה – מטרת הפעולה היא לנתק את מסלול הכאב העולה בחוט השדרה ולמנוע מאותות הכאב מלהגיע אל המוח. ניתן לבצע את הפעולה בגישה מילעורית באמצעות אלקטרודתRF מיוחדת על מנת לצרוב את המסילות הספינותלמיות בחלק האנטרו-לטראלי של חוט השדרה. הפעולה מיועדת למצבים של כאב חד-צדדי בגפיים תחתונות, אגן או בית החזה. הפעולה היא אמנם זעיר פולשנית עם סיכויי הצלחה גבוהים בחולים נבחרים, אולם קיים סיכון של כ-10% לפגיעה מוטורית בגפיים תחתונות ולכן הפעולה שמורה למקרים של כאב בלתי נשלט בחולים עם מחלה מתקדמת. במקרים של כאב אבדומינלי/ אגני יש צורך בפעולה דו”צ הכרוכה בסיכון מוגבר לפגיעה בשליטה על סוגרים.

מיילוטומיה מרכזית – ידוע כיום שסיבי כאב ויסראלי עולים בחוט השדרה בקו האמצע של המסילות האחוריות. חיתוך של מסלול זה יעיל כטיפול לכאב אונקולוגי ממקור בטני או אגני, בחולים עם פיזור מטסטטי בחלל הפריטונאום או בחולים עם כאב רקטלי. שיפור משמעותי בכאבים הושג בכ-70%-60% מהחולים בפרוצדורה זו. כיום ניתן לבצעה באמצעות לזיה נקודתית בעזרת אלקטרודת RF בחוט השדרה הגבי.

ניתוק של מסלולי הכאב במוח

סינגולטומיה – כאשר הכאב הסרטני מפושט, לא ניתן להתערב בצורה ממוקדת על מנת למנוע הגעת אותות הכאב למוח. במקרים אלה ניתן להתערב בצורה סטריאוטקטית מדויקת במרכזי הכאב במוח על מנת להוריד את תפישת הכאב. צריבה סטריאוטקטית מדויקת של הקורטקס בסינגולט גירוס הקדמי הוכחה כיעילה בהורדה משמעותית של הרכיב האפקטיבי של הסבל הכרוך בתחושת הכאב, כך שלאחר הפרוצדורה המטופל חש את הגירוי אך הוא לא מרגיש ככואב.

לסיכום, התפתחויות טכנולוגיות והבנה טובה יותר של מנגנוני הכאב העצביים הביאו לפיתוחן של שיטות פולשניות, יעילות ובטוחות לטיפול בכאב העמיד לטיפול תרופתי. הפרוצדורות הנוירוכירורגיות לטיפול בכאב נמצאות בשימוש בחולים עם מחלות אונקולוגיות מפושטות ומצליחות, במנגנון ניתוק מסלולי הכאב, להקל על סבלם של החולים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    במבוגרים עם משקל עודף או השמנת-יתר נטייה לעצימות כאב בדרגה גבוהה יותר, בהשוואה לאלו עם משקל תקין, ממצאים המדגישים את החשיבות של טיפול כנגד השמנה כחלק מהגישה הכוללת לטיפול בכאב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה עשויה להביא לשינויים פתופיזיולוגיים, דוגמת עומס גדול יותר על […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    בדיקת ביופסיה נוזלית המשלבת חותמת מיקרו-רנ”א וסמן ידוע היטב לסרטן לבלב הדגימה דיוק של 97% לזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I/II, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן לבלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research. החוקרים פיתחו חומת לזיהוי סרטן לבלב המבוססת על מיקרו-רנ”א המזוהה באקסום מתאי סרטן וסמנים דנ”א […]

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    בקרב חולים עם מלנומה, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר לפרוגנוזה ירודה בטווח הארוך בחולים עם אבחנה של מלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון חדש לפרוגנוזה שלילית בטווח הארוך בחולים עם מלנומה עורית.  עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה