זיהוי דנ”א של תאי גידול בזרם הדם בשיטות ריצוף הדור הבא (Next Generation Sequencing) מסייע בזיהוי מחלה שיירית מינימאלית בחולים לאחר ניתוח הסרת סרטן מעי גס ממוקם בסיכון גבוה להישנות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיעור גדול מהחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ממוקם צפויים להישנות לאחר טיפול במטרת ריפוי. אין סמנים מקובלים לזיהוי מחלה שיירית מינימאלית וקיים סיכון לתת-טיפול או אף טיפול-יתר עם כימותרפיה במקרים אלו. בדיקות לזיהוי דנ”א של תאי גידול בזרם הדם (Circulating-Tumor DNA, או ctDNA) עשויות לשמש כלי חשוב לסיוע בזיהוי הסיכון להישנות.
מדגם המחקר כלל 150 חולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ממוקם. רקמת גידול מחולים אלו רוצפה באמצעות פאנל ריצוף הדור הבא לאפיין מוטאציות סומאטיות. החוקרים התבססו על סף VAF (Variant Allele Frequency) של 5% והשלימו בדיקת ddPCR (Droplet Digital PCR) לאישור התוצאות.
מהתוצאות עולה כי טכנולוגיות ריצוף הדור הבא זיהו מוטאציות פתולוגיות ב-132 גידולים ראשוניים (88%). בדיקת ddPCR הדגים מתאם גבוה עם ריצוף הדור הבא (r=0.77) ל-VAF בגידולים הראשוניים. זיהוי ctDNA לאחר הניתוח ובדגימות דם עוקבות במהלך המעקב לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-מחלה (יחס סיכון של 17.56, p=0.0014 ויחס סיכון של 11.33, p=0.0001, בהתאמה).
מעקב אחר לפחות שני וריאנטים בפלזמה הביא לעליה ביכולת לזהות מחלה שיירית מינימאלית ל-87.5%. בניתוח רב-משתני, זיהוי ctDNA זוהה כמנבא הבלתי-תלוי המשמעותי היחידי להישרדות ללא-מחלה.
בחולים לאחר טיפול כימותרפי אדג’וונטי, נוכחות ctDNA לאחר הטיפול נקשרה עם סיכון מוגבר להישנות מוקדמת (יחסי סיכון של 10.02, p<0.0001). ניתן היה לזהות ctDNA במהלך המעקב לפני עדות להישנות הדמייתית, עם חציון מרווח זמן של 11.5 חודשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקות לזיהוי דנ”א גידול בדם עשויות לסייע בזיהוי מחלה שיירית מינימאלית וחולים עם סרטן מעי גס ממוקם בסיכון גבוה להישנות הממאירות.
Ann Oncol. 2019;30(11):1804-1812
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!