במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תוספת מטפורמין לטיפול סטנדרטי במעכבי טירוזין קינאז כנגד EGFR עשוי להביא לשיפור משמעותי בהישרדות ללא-התקדמות והישרדות כוללת של חולים עם אדנוקרצינומה מתקדמת של הריאות, ללא עליה משמעותית באירועים חריגים.
מטרת החוקרים הייתה לבחון את ההישרדות ללא-התקדמות בחולים עם אדנוקרצינומה מתקדמת של הריאות, אשר קיבלו טיפול במעכבי טירוזין קינאז כנגד EGFR עם מטפורמין, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי טירוזין קינאז בלבד.
מדובר במחקר אקראי בשלב 2, בתווית-פתוחה, אשר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם אדנוקרצינומה של הריאה בשלב IIIB-IV ועדות למוטאציית EGFR. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול ב-Erlotinib, Afatinib, או Gefitinib, בשילוב עם מטפורמין במינון 500 מ”ג, פעמיים ביום, או לטיפול במעכב טירוזין קינאז בלבד. הטיפול נמשך עד להופעת רעילות בלתי-נסבלת, או הסרת הסכמת המטופל.
התוצא העיקרי של המחקר היה הישרדות ללא-התקדמות באוכלוסיה לפי כוונה לטפל. תוצאים משניים כללו את שיעורי התגובה האובייקטיבית, שיעורי בקרת מחלה, הישרדות כוללת ובטיחות.
מדגם המחקר כלל 139 חולים (גיל ממוצע של 59.4 שנים, 65.5% נשים) אשר חולקו באקראי לטיפול במעכבי טירוזין קינאז עם מטפורמין (70 חולים), או מעכבי טירוזין קינאז בלבד (69 חולים). חציון הישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית עם טיפול במטפורמין (13.1 חודשים), בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה (9.9 חודשים) (יחס סיכון של 0.60, p=0.03).
חציון ההישרדות הכולל היה גם כן ארוך משמעותית בחולים שקיבלו את הטיפול המשולב (31.7 חודשים לעומת 17.5 חודשים, בהתאמה, p=0.02).
החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון שבחן באופן פרוספקטיבי את התועלת של תוספת מטפורמין למעכבי טירוזין קינאז בחולים עם אדנוקרצינומה מתקדמת של הריאות והדגים שיפור משמעותי בהישרדות ללא-התקדמות. הם ממליצים להשלים מחקר בשלב 3a, מבוקר-פלסבו.
JAMA Oncology 2019
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!