פרוביוטיקה אינה עדיפה על פלסבו במקרים של גסטרואנטריטיס (N Engl J Med)

בילדים עם גסטרואנטריטיס טיפול פרוביוטי לא הוביל לתוצאות קליניות טובות יותר, בהשוואה לפלסבו, כך עולה משני מחקרים שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת New England Journal of Medicine.

לדברי החוקרים, גסטרואנטריטיס חדה הינה גורם משמעותי לתחלואה ותמותה בילדים ברחבי העולם ומדובר בגורם המוביל בכל שנה ל-1.7 מיליון פניות לחדרי מיון בארצות הברית. למרות שטיפול פרוביוטי מצוי במגמת עליה בארצות הברית, כולל בקרב חולים עם זיהומים במערכת העיכול, הנתונים התומכים בהתוויה זו מוגבלים.

שני המחקרים הפרוספקטיביים כללו בסך הכול 1,770 ילדים בגילאי 3-48 חודשים, אשר פנו לחדרי מיון לילדים בתמונה של גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, בדרגה בינונית-עד-חמורה.

בשני המחקרים, בתוספת לטיפול סטנדרטי לגסטרואנטריטיס במהלך השהות בחדר מיון, הילדים גם חולקו באקראי לטיפול בן חמישה ימים בפלסבו או בפרוביוטיקה. הטיפול הפרוביוטי כלל פורמולות מוכנות לרכישה ללא מרשם בקנדה וארצות הברית. החוקרים התבססו על תרכובות של L. rhamnosus, שהכילו גם כמות קטנה של זן L. helveticus. במחקר השני בחנו החוקרים תכשיר שכלל רק L. rhamnosus GG.

במחקר הראשון נכללו ילדים עם גסטרואנטריטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדה בתוך 14 ימים מהגיוס למחקר ב-108 מבין 414 ילדים (26%) שטופלו בפרוביוטיקה וב-102 מבין 413 ילדים (25%) שטופלו בפלסבו (p=0.72). בדומה, לא תועדו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות בחציון משך השלשולים (52.5 ו-55.5 שעות, p=0.31) או הקאות (17.7 ו-18.7 שעות, P=0.18).

שיעור האירועים החריגים היה דומה בין שתי הקבוצות ועמד על 34.8% בקבוצת הטיפול הפרוביוטי ועל 38.7% בקבוצת הפלסבו (P=0.21). עם זאת, שני ילדים בקבוצת הפלסבו פיתחו אירועים חריגים חמורים ילד אחד פיתח פרכוס חום והשני אובחן עם מחלת קוואסקי.

במחקר השני מדד חומרה קלינית של גסטרואנטריטיס עמד על 9 ומעלה ב-55 מבין 468 ילדים (12%) בקבוצת הטיפול הפרוביוטי וב-60 מבין 475 ילדים (13%) בקבוצת הפלסבו. הסיכון היחסי לאירוע גסטרואנטריטיס חדה בדרגה בינונית-עד-חמורה עמד על 0.96 עם טיפול פרוביוטי (P=0.83).

החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות בחציון משך שלשולים (49.7 לעומת 50.9 שעות, P=0.26) או הקאות (0 שעות בשתי הקבוצות, p=0.17).

צפצופים תועדו בחמישה ילדים בקבוצת הטיפול הפרוביוטי, אך לא תוארו מקרים כאלו בקבוצת הפלסבו (p=0.03).

משילוב הממצאים משני המחקרים עולה כי אין עדויות התומכות בטיפול פרוביוטי הכולל L. rhamnosus לטיפול במקרים של גסטרואנטריטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה בילדים. עם זאת, עדיין ייתכן כי תכשירים פרוביוטיים אחרים יסייעו במקרים אלו, שכן ישנם הבדלים בין התכונות של תכשירים שונים.

N Engl J Med. Published online November 21, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נעסוק בשאלות בנושא השמנה – מה משפיע יותר על התפתחות השמנה: הגנטיקה או הסביבה, האם השמנה היא תמיד מחלה ולמה יש שינוי בצורת ההשמנה לאחר גיל המעבר? בפרק זה נבחן את תפקידי הגנטיקה והסביבה בהתפתחות השמנת יתר, ננסה להבין איך הם משתלבים זה בזה, ונשמע מפרופסור […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת של Filgotinib בחולים עם קוליטיס כיבית (Aliment Pharmacol The)

    עדויות חדשות תומכות בתועלת של Filgotinib בחולים עם קוליטיס כיבית (Aliment Pharmacol The)

    טיפול ארוך-טווח ב- Filgotinib השרה וסייע בשמירה על הפוגה בתסמיני קוליטיס כיבית, לצד שיפור איכות חיים בריאותית, ללא סוגיות בטיחות חדשות, כך עולה מניתוח ביניים של תוצאות מחקר הארכה SELECTION, שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics. המומחים מסבירים כי Filgotinib הינו מעכב JAK1 פומי, הניתן פעם ביום ומאושר באיחוד האירופי, יפן ובריטניה לטיפול בקוליטיס […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut עולה כי טיפול בסטטינים בחלים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית מלווה בסיכון נמוך יותר בטווח הארוך לתמותה מכל-סיבה, סיבוכים משנית למחלת כבד והתקדמות נוקשות כבדית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבחולים רבים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ישנה התוויה לטיפול בסטטינים, כולל מחלות […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    בדיקת קפסולה והשלמת אנדוסקופיה כפולת בלון של המעי (Double Balloon Enteroscopy) מסייעות בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק מעבר לאלו הניתנים לאבחון באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Digestive and Liver Disease. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על השלמת בדיקת קפסולה ולאחריה אנטרוסקופיה לאבחנה ומעקב אחר מחלת צליאק […]

  • מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    בחולים עם אבחנה של דלקת לבלב חדה, נוכחות מחלת כבד כרונית מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לתמותה באשפוז לצד שיער גבוה יותר משמעותית שם סיבוכים סיסטמיים ומקומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור גורמי הסיכון החופפים, חשוב לאסוף מידע אודות הקשר בין דלקת לבלב […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה