מומחים קוראים לנקוט משנה זהירות במתן מרשם לטיפול תרופתי ב-ADHD בילדים (Cochrane Database Syst Rev)

מסקירה מקיפה מטעם Cochrane Review עולה כי עדויות באיכות נמוכה תומכות בשימוש ב-Methylphenidate (ריטלין) בילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit Hyperactivity Disorder) ועל-כן המומחים ממליצים לנקוט משנה זהירות במתן הטיפול הנ”ל.

לדברי החוקרים, העדויות אינן משכנעות כפי שרופאים רבים סברו בעבר. באופן כללי, הממצאים מעלים חשש באשר להיקף השימוש המומלץ בתרופה זו ומצביעים על הצורך בנקיטת משנה זהירות במתן ריטלין.

הסקירה כללה נתונים שפורסמו עד פברואר 2015 במסגרת 185 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם למעלה מ-12,000 ילדים ומתבגרים בגילאי 3-18 שנים. המחקר נערכו ברובם בארצות הברית, קנדה ואירופה, וערכו השוואה בין ריטלין ובין פלסבו או ללא התערבות. משך הטיפול בריטלין נע בין יממה ל-425 ימים, עם משך טיפול ממוצע של 75 ימים.

40% מהמחקרים היו במימון חברות תרופות וכל 185 המחקרים הוגדרו כבעלי סיכון גבוה להטיה.

מניתוח הנתונים עלה כי הטיפול בריטלין עשוי לשפר תסמיני ADHD לפי דירוג המורים, עם שינוי של 9.6 נקודות במדד ADHD-RS (ADHD Rating Scale). החוקרים מסבירים כי שינוי של 6.6 נקודות במדד זה מעיד על הבדל בעל חשיבות מינימאלית.

עוד עולה מהנתונים כי הטיפול בריטלין הביא לשיפור דירוג המורים את ההתנהגות הכללית של הילדים ואת איכות החיים לפי דיווח ההורים.

הטיפול בריטלין לא לווה בעליה באירועים חמורים מסכני חיים, אך זוהתה  עליה באירועים חריגים לא-חמורים (סיכון יחסי של 1.29), בעיקר הפרעות שינה וירידה בתאבון. בילדים שטופלו בריטלין תועדה עליה של 60% בסיכון להפרעות שינה/קשיי שינה (סיכון יחסי של 1.60) ועליה של 266% בסיכון לירידה בתאבון.

עם זאת, החוקרים מזהירים כי האיכות הנמוכה של הנתונים מעידה כי לא ניתן להיות בטוחים בהיקף ההשפעות ולא ידוע רבות אודות ההשפעות או הנזקים בטווח הארוך, מאחר ומרבית המחקרים בסקירה לא בחנו את התוצאות מעבר לשישה חודשים.

בסופו של דבר, הסקירה מעידה על הצורך במחקרים טובים יותר וארוכי טווח עם מספר משתתפים מספק בכדי להבין טוב יותר את התועלת והנזקים של הטיפול.

Cochrane Database Syst Rev. Published online November 25, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה