טיפול בקומדין מפחית סיבוכים לאחר אוטם שריר הלב עם פרפור פרוזדורים גם בחולים עם מחלת כליות כרונית (JAMA)

ללא תלות בחומרת ההפרעה בתפקוד הכלייתי, הסיכון לתמותה, אוטם שריר הלב או אירוע מוחי לאחר שנה אחת ירד משמעותית בחולים שאושפזו בתמונה של אוטם חד של שריר הלב ופרפור פרוזדורים, בהם הותחל טיפול בקומדין לפני השחרור מבית החולים, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול בקומדין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association.

הממצאים טוענים כנגד מניעת טיפול בקומדין בחולים לאחר אוטם שריר הלב עם פרפור פרוזדורים בשל מחלת כליות כרונית מתקדמת, אזהרה נפוצה ברחבי העולם לאור נתונים סותרים בנוגע לבטיחות הטיפול בקומדין במצבים אלו. יתרה מזאת, חולים עם מחלת כליות כרונית, בעיקר הפרעה מתקדמת בתפקוד הכלייתי, לעיתים קרובות לא נכללו במחקרים פרוספקטיביים שביססו את הטיפול בקומדין למניעת אירועים תרומבואמבוליים בחולים עם פרפור פרוזדורים, כמו גם אלו התומכים בנוגדי-קרישה פומיים חדשים.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות כ-24,300 חולים שאושפזו בשל אוטם חד של שריר הלב ופרפור פרוזדורים, ששרדו עד לשחרורם מבית החולים ולקחו חלק במאגר SWEDEHEART, שכיסה את כל בתי החולים בשבדיה, שסיפקו טיפול לבבי אקוטי. מבין אלו ששוחררו לביתם, 21.8% קיבלו מרשם לטיפול בקומדין בעת השחרור מבית החולים ו-51.7% סבלו ממחלת כליות כרונית, שהוגדרה בנוכחות מדד eGFR נמוך מ-60 mL/min/1.73m2.

מניתוח רב-משתנים עלה כי באלו ששוחררו עם טיפול בקומדין, בהשוואה לאלו שלא קיבלו קומדין, נרשמה ירידה משמעותית ביחס הסיכון לתוצא משולב שכלל תמותה, אשפוז חוזר בשל אוטם שריר הלב, או אירוע מוחי איסכמי לאחר שנה אחת, ללא תלות בקצב הפינוי הגלומרולארי.

הסיכון המתוקן לדימום, כולל דימום מג’ורי, לא עלה משמעותית בכלל המטופלים בקומדין (יחס סיכון של 1.02), או באחת מהקבוצות שסווגו לפי התפקוד הכלייתי, ממדי eGFR תקינים למדדים של 15 mL/min/1.73m2 ומטה.

במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר כתבו מומחים בתחום כי הנתונים אינם חד-משמעיים בנוגע לחשיבות נוגדי-קרישה פומיים חדשים בטיפול בפרפור פרוזדורים בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי. עם זאת, מצטברים דיווחי מקרים של אירועי דמם חמורים בחולים עם מחלת כליות כרונית, ובמחלת כליות כרונית מתקדמת יותר, נוגדי-קרישה פומיים חדשים אסורים או אינם מומלצים לשימוש.

JAMA 2014; 311:919-928

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה