גורמי סיכון להפרעות פסיכיאטריות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Int J Rheum Dis)

במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להערכת הסיכון להפרעות פסיכיאטריות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) המתחילים טיפול תרופתי כנגד מחלת המפרקים, כאשר גיל מתקדם, רמת הכנסה נמוכה, סוכרת וטיפול בסטרואידים או ציקלוספורין לוו בסיכון מוגבר להפרעות מצב רוח, בעוד שהתחלת טיפול ב-Tocilizumab (אקטמרה), Abatacept (אורנסיה) או תכשירים סינתטיים ממוקדים לוותה בסיכון מופחת להפרעות אלו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבריאות הנפשית הינה סוגיה חשובה בטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, אך אין נתונים רבים אודות ההשפעה של טיפול תרופתי ביולוגי או טיפול סינתטי-ממוקד בחולים אלו. מטרתם כעת הייתה לבחון את ההיארעות והגורמים הקשורים עם הפרעות מצב רוח בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית שהחלו טיפול ביולוגי או סינתטי-ממוקד.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Health Insurance Research Database מטאיוואן בשנים 2001 עד 2020 לזיהוי חולים עם דלקת מפרקים שגרונית שהחלו טיפול ביולוגי או סינתטי-ממוקד כנגד מחלת המפרקים.

התוצא העיקרי היה הופעה חדשה של תחלואה פסיכיאטרית, כולל חרדה והפרעות מצב רוח. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמים הקשורים עם תחלואה פסיכיאטרית.

מדגם המחקר כלל 10.852 חולים, מהם 7,854 חולים שטופלו במעכבי TNF, 1,693 חולים שטופלו בתכשירים ביולוגיים אחרים ו-1,305 חולים שטופלו בתכשירים סינתטיים-ממוקדים.

מהנתונים עולה כי 13.62% מהחולים פיתחו הפרעה פסיכיאטרית, עם שיעורי היארעות של 4,054 מקרים ל-100,000 שנות-אדם. באלו שטופלו ב-Tociilizumab (יחס סיכון מתוקן של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.51-0.82), Abatacept (יחס סיכון מתוקן של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.86), או תכשירים סינתטיים-ממוקדים (יחס סיכון מתוקן של 0.58, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.73) תועד סיכון מופחת להפרעה פסיכיאטרית, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF.

מהנתונים עולה עוד כי גיל מתקדם, רמת הכנסה נמוכה, אבחנה של סוכרת, טיפול בציקלוספורין ושימוש בסטרואידים לוו בסיכון מוגבר להיארעות הפרעות פסיכיאטריות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר מבוסס-אוכלוסייה בחן את ההיארעות והגורמים הקשורים עם הסיכון לתחלואה פסיכיאטרית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית תחת טיפול תרופתי ביולוגי או סינתטי-ממוקד. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בתשומת לב של הצוות המטפל להפרעות פסיכיאטריות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

Int J Rheum Dis, Dec 7, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    טיפול ב- Hydroxychloroquine(פלקווניל) כנגד לופוס או דלקת מפרקים שגרונית במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מביא לעליה משמעותית בסיכון למומים מולדים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydroxychloroquine מומלץ לטיפול בנשים הרות עם מחלות ריאומטיות, כולל לופוס ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, בשנת 020 פורסם מחקר גדול […]

  • בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הפסקת טיפול ב- Mycophenolate Mofetil(סלספט) אינה נחותה לעומת טיפול אחזקה בחולים עם לופוס שהשיגו פעילות מחלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור הרעילות והתחלואה המשמעותית הכרוכה בשימוש ארוך-טווח ב- Mycophenolate Mofetil, ישנה חשיבות רבה לשאלת אפשרות הפסקת הטיפול […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים אינם מביאים לעליה בסיכון ללופוס (Arthritis Research & Therapy)

    חיסונים ככלל אינם מעלים את הסיכון להתפתחות SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), אך קיים קשר משמעותי בין חיסון כנגד נגיף HBV (או Hepatitis B Virus) ובין המחלה האוטואימונית, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר, עלתה השערה כי חיסונים עלולים להיות טריגר להתפתחות לופוס, לאור החשיבות שלהם בתגובות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה