Breast cancer

ההשפעה של נטילת גלולות למניעת הריון בגיל ההתבגרות בסדרה מבוססת אוכלוסיה של נשים עם סרטן שד שאובחן בגיל צעיר שעברו בדיקה למוטציה BRCA / מאת פרופ’ דניאל זיידמן (*)

(*) פרופ’ דניאל זיידמן, מנהל יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר   


Impact of teenage oral contraceptive use in a population-based series of early-onset breast cancer cases who have undergone BRCA mutation testing.
Jernstrom H
, Loman N, Johannsson OT, Borg K, Olsson H.
Eur J Cancer. 2005 Oct;41(15):2312-20.


תקציר

שימוש בגלולות למניעת הריון בגיל צעיר דווח בעבר בקשר עם עליה בסיכון לסרטן שד. במחקר מותאם מקרה-בקרה (matched case-control study) נעשה ניסיון לבחון את ההשפעה המשולבת של נטילת גלולות וגורמים גנטיים באוכלוסיה של נשים עם סרטן שד שאובחן בגיל צעיר, שנבדקו למוטציות BRCA1/2 . 

סרטן שד פולשני ראשון אובחן ב- 259 נשים בנות 40 שנה או פחות בין השנים 1990 ו- 1995 במחוז הבריאות של דרום שבדיה.  בסה”כ נכללו במחקר 245 נשים.  נתונים על היסטוריה משפחתית של סרטן, מאפייני פריון, עישון ושימוש בגלולות נאספו משאלונם ומרשומות החולות.  לכל אישה עם סרטן שד הותאמו שלושה מקרי בקרה באותו גיל שאותרו מקרב קבוצה פרוספקטיבית מדרום שבדיה. 

שימוש בעבר בגלולות או שימוש בהווה בגלולות לא נמצא קשור בסיכון לסרטן שד.  לעומת זאת, נשים שאובחנו בגיל צעיר עם סרטן שד נטו יותר להשתמש בגלולות מתחת לגיל 20 שנה (adjusted odds ratio (OR) 2.10 (95% CI 1.32-3.33))או לפני שילדו את ילדם הראשון (adjusted OR 1.63 (95% CI 1.02-2.62)). 

כאשר בוצע ריבוד לפי גיל, נמצא כי ההשפעה של שימוש בגלולות בגיל צעיר הייתה מוגבלת לנשים עם סרטן שד שאובחנו לפני גיל 35 שנה, עם יחס סיכון (OR) של 1.53 (טווח 1.17-1.99) לכל שנה של נטילת גלולות לפני גיל 20 שנה.

שיעור הסיכון היה דומה לגלולות במינון נמוך וגבוה.  הסיכוי להיות נשאית של מוטציה BRCA1/2 היה פי שלוש יותר גבוה בקרב נשים עם סרטן שד שהתחילו ליטול גלולות לפני גיל 20 שנה בהשוואה לאלו שהתחילו את השימוש בגלולות בגיל 20 שנה ויותר או אלו שמעולם לא נטלו גלולות. 

  אבל, משך השימוש בגלולות היה דומה בקרב נשים עם סרטן שד עם או ללא מוטציות BRCA1/2.  לא נמצא קשר עם היסטוריה של קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד.  כל שנה של שימוש בגלולות לפני גיל 20 שנה העלה באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן שד בגיל צעיר, בעוד שלא נמצא סיכון ביחס לשימוש בגלולות לאחר גיל 20 שנה.

דיון

הממצא העיקרי של המחקר שתואר הינו שכל שנה של נטילת גלולות לפני גיל 20 שנה העלתה באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן שד בגיל צעיר (עד גיל 40).  הקשר נותר מובהק מאד גם לאחר תיקון עבור גיל קבלת הוסת הראשונה, ולדנות, היסטוריה של קרוב מדרגה ראשונה עם סרטן שד, נשאות של מוטציות BRCA1/2 ועישון.  לא נמצא הבדל בסיכון בין גלולות במינון נמוך או גבוה.  הממצא המדאיג הזה עומד בניגוד לממצא חשוב אחר עבור כלל אוכלוסיית המחקר הנוכחי, קרי העדר קשר בין נטילת גלולות בעבר או בהווה וסיכון לסרטן שד.

מעריכים שאחת מכל שמונה נשים בעולם המערבי תלקה בסרטן שד בימי חייה.  הגיל הממוצע לאבחון סרטן שד בשבדיה הוא 65, כאשר 3% מהמקרים מתרחשים בנשים בנות פחות מ- 40 שנה.  מרבית המחקרים האחרונים מורים שאין קשר בין נטילת גלולות למניעת הריון והסיכון לסרטן שד, למרות שעדיין קיימת מחלוקת בנושא (N Engl J Med 2002;346:2025).  דאגה מיוחדת קיימת כיום ביחס לנטילת גלולות בקרב שתי אוכלוסיות ייחודיות.  הראשונה, היא נשים נשאיות של מוטציות BRCA1/2 והשנייה, נערות בגיל ההתבגרות. 

ביחס לנשים הידועות כנשאיות של מוטציות BRCA1/2, הרי שהיה מי שהציע להמליץ להן על נטילת גלולות עקב הנתונים המשכנעים שמורים כי נטילת גלולות נותנת הגנה ארוכת טווח מפני סרטן שחלות.  אך לא נראה שניתן כיום לתמוך בהמלצה זו מאחר ונמצא ששימוש בגלולות לפני גיל 30 שנה קשור בסיכון לסרטן שד בנשים עם מוטציות BRCA1, אם כי לא בנשים עם מוטציות BRCA2 (J Natl Cancer Inst 2002:94,1773). 

כמו כן, מחקר שנערך בקרב נשים ישראליות, יהודיות ממוצא אשכנזי, נשאיות BRCA1/2 לא מצא שנטילת גלולה הגנה מפני סרטן השחלות (N Engl J Med 2001;345:235). עם זאת, מחקר חדש שפורסם לאחרונה לא מצא סיכון יתר לסרטן שד בגיל צעיר בקרב נשאיות של מוטציות BRCA1/2, והחוקרים הסיקו שאין קונטראינדיקציה למתן גלולות בנשים הידועות כנשאיות של מוטציות BRCA1/2 (Cancer Epidem Biom Prev 2005;14:350).

במחקר הנוכחי השימוש בגלולות בקרב מתבגרות, ונשאות של מוטציות BRCA1/2, היו קשורים באופן עצמאי בסיכון ללקות בסרטן שד בגיל צעיר.

באשר לנשים בגיל ההתבגרות, הרי שקיימת דאגה מיוחדת אצלן, מאחר וקיימים מחקרים שמורים שרקמת השד בקרב נשים צעירות וכאלו שטרם ילדו עלולה להיות רגישה יותר לגורמים סביבתיים.  מקובל לסבור כי מרבית המקרים של סרטן שד מקורם בקצוות הטרמינלים של הצינוריות או בצינוריות הטרמינליות התוך-אונתיות.  מבנים אלה מרובים ביותר בנשים שטרם הרו וכמותם פוחתת עם ההתמיינות שמתרחשת במשך ההריון או ההנקה. 

מחקרים מצאו כי קצב הפרוליפרציה של תאי האפיתל בשד גבוה באופן משמעותי בקרב נשים שהשתמשו בגלולות לפני ההריון הראשון בהשוואה לנשים שנטלו גלולות מאוחר או שמעולם לא נטלו גלולות.  מחקרים בחיות מורים כי הרגישות של בלוטות השד לסרטן הינו ביחס ישיר לקצב הפרוליפרציה של תאי האפיתל בשד, וביחס הפוך לרמת ההתמיינות.  הועלתה על כן ההיפותזה שגלולות עלולות לגרות את הפעילות המיטוטית בשד ושזה עלול, בנשים צעירות, לפעול כנגד ההגנה הטבעית שנובעת ממחזורי ביוץ תכופים.  מאחורי ההיפותזה הזו עומדת ההשערה כי בעת הפאזה הלוטאלית של כל מחזור וסת, נשים רגישות יותר לגורמי סיכון חיצוניים בגלל עליה בפעילות מיטוטית.  רקמת השד באישה הצעירה גם רגישה יותר לקרינה מייננת, ויתכן וזה נכון גם ביחס לחומרים יוצרי מוטציות אחרים.

החוקרים ניסו להעריך את ההשפעה העצמאית של נטילת גלולות בגיל צעיר על סרטן שד בגיל צעיר בעזרת מודל רגרסיה מרובה משתנים.  המודל כלל ולדנות, עישון, נשאות של מוטציות BRCA1/2, משך השימוש בגלולות לפני גיל 20 שנה ומשך השימוש בגלולות לאחר גיל 20 שנה.  הגורם המנבא החזק ביותר לסרטן בגיל צעיר היה משך השימוש בגלולות לפני גיל 20 שנה. כל שנה של שימוש בגלולות לפני גיל 20 שנה הייתה קשורה באבחון סרטן 9 חודשים מוקדם יותר.  לעומת זאת, כל שנה של שימוש בגלולות מגיל 20 שנה הייתה קשורה באחור בן חודש וחצי באבחון סרטן שד.

המחקר הנוכחי הינו הגדול מסוגו ומתבסס על מדגם ייחודי של נשים שאובחנו עם סרטן שד לפני גיל 40 שנה.  מאגרי הנתונים האונקולוגים בשבדיה ידועים במהימנותם ודיוקם.  עם זאת, ברור שיש להיזהר מאד בתרגום משמעות הממצאים לנוכח העובדה שבכל מסד הנתונים לא נמצא קשר בין נטילת גלולות בהווה או בעבר וסרטן שד. הממצאים מעוררי הדאגה נתגלו רק לאחר ריבוד הנתונים, עבור קבוצה קטנה יחסית של נשים, שדיווחו שנטלו גלולות לפני גיל 20 שנה.

יש לזכור שרק מיעוט זעום מקרב הנשים שנטלו גלולות לפני גיל 20 שנה יאובחנו עם סרטן שד עד גיל 40 שנה.  יתכן על כן שאותה קבוצת נשים שאובחנה בגיל צעיר עם סרטן שד מייצגת קבוצה ייחודית של נשים שרגישה במיוחד להורמונים שניטלים בגיל צעיר.  עם זאת, אין בידינו שיטה לזהות את הנשים הללו.  לאור הנטייה כיום של נשים להתחיל בשימוש בגלולות בגיל צעיר יותר, יש צורך דחוף במחקרים שיבדקו האם ניתן לזהות נשים רגישות על פי בדיקות גנטיות.  רופאים שנותנים גלולות לנערות מתבגרות צריכים לקחת בחשבון שיש סיכון במתן הורמונים בגיל צעיר.  עם זאת, הגלולה הינה עדיין אמצעי המניעה היעיל והבטוח ביותר לנערות שפעילות מינית.  גם בהוריות אחרות כמו מניעת כאבי מחזור וטיפול באקנה בנערות, נראה שהסבל הרב שנמנע מהמתבגרות בזכות הגלולות מצדיק מתן הטיפול גם לנוכח ממצאי המחקר החדש.    

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

  • מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות פוריות ובין הסיכון העתידי להתפתחות סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בשל גיל בעת הריון ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות פוריות, קרי כישלון הפריה לאחר לפחות 12 חודשי ניסיון להרות, מלוות בשכיחות מוגברת של […]

  • גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי נשים עם סרטן שד בהן קיים סיכון גבוה להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים ובהן תתכן תועלת למעקב אינטנסיבי יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם היסטוריה אישית […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב מתבגרות ונשים מבוגרות עם היסטוריה של טיפול ב- Doxorubicin כנגד מחלת הודג’קין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים ששרדו מחלת הודג’קין עם היסטוריה של קרינה לבית החזה בגיל צעיר קיים סיכון מוגבר לסרטן שד. […]

  • טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Doxorubicin מעלה את הסיכון לסרטן שד בנשים עם מחלת הודג’קין. ממצאים אלו תומכים בהגברת המעקב אחר נשים לאחר חשיפה לטיפול זה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Doxorubicin מהווה טיפול מרכזי כנגד לימפומה. מחקרים קודמים הציעו כי בבנות עם מחלת הודג’קין שטופלו ב- […]

  • טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול ב-Olaparib (לינפארזה) בלבד או בשילוב עם Durvalumab (אימפינזי) כטיפול אחזקה ללא-כימותרפיה עשוי להביא להארכת משך הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם ושלילי לשלושת הקולטנים להורמונים. קו-טיפול ראשון סטנדרטי כנגד סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים בשלב מתקדם כולל טיפול כימותרפי המבוסס על טקסנים או פלטינום, הכרוך ברעילות משמעותית. הערכת גישות טיפול אחזקה ללא-כימותרפיה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה