חדשות

הורמון גדילה מפחית את הסיכון לאישפוז בילדים עם CF (מתוך J Clin Endocrinol Metab)

01/02/2007

ממחקר חדש, שפורסם בגליון דצמבר של Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, עולה כי טיפול בהורמון גדילה רקומביננטי (rhGH) מביא לשיפור במדדי הגובה והמשקל, משפר את איכות החיים, ומוריד את מספר האישפוזים בילדים לפני גיל ההתבגרות עם CF (Cystic Fibrosis).

 

החוקרים אספו 61 ילדים, בגילאי 7-12 שנים, עם CF, וחילקו אותם באקראי לטיפול יומי בהורמון גדילה רקומביננטי, או ללא טיפול, למשך שנה אחת. לאחר אותה שנה, הילדים חצו מקבוצה אחת לקבוצה השניה של המחקר, למשך שנה נוספת.

 

לאחר שנה אחת, ילדים שטופלו בהורמון גדילה רקומביננטי זכו לעליה גדולה יותר באופן משמעותי בגובה, במשקל, במסת הגוף הרזה ובמינרליזציה של העצם. שיעור האישפוזים היה נמוך יותר, וילדים שטופלו בהורמון גדילה רקומביננטי דיווחו על איכות חיים טובה יותר ודימוי עצמי טוב יותר. התפקודים הריאתיים היו דומים במטופלים ובביקורות.

 

לאחר השנה השניה של המחקר, התוצאות היו דומות בילדים שטופלו בהורמון גדילה רקומביננטי.

 

לאחר סיום הטיפול בהורמון גדילה רקומביננטי, זוהה אפקט מתמשך על הגובה והמשקל, ובהצטברות מינרלים של העצם. המחקר הנוכחי, כמו גם מחקרים אחרים, לא הצליחו להוכיח נזק כלשהו של הטיפול בהורמון גדילה רקומביננטי.

 

החוקרים זיהו שיפורים דומים במדדי הגובה בילדים בטווח גובה תקין ומתחת לטווח התקין, דבר המשקף יתרון חשוב של הטיפול בהורמון גדילה רקומביננטי. מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין גובה נמוך יותר ותפקוד ריאתי לא טוב.

 

הירידה בשיעור האישפוזים היא ממצא חשוב נוסף. למרות העלות הגבוהה של טיפול בהורמון גדילה רקומביננטי, היא מתקזזת כבר לאחר ירידה באישפוז אחד בשנה.

 

למרות השיפור בגדילה, לא נרשמה עליה בצריכה הקלורית, דבר המצביע על שיפור ביעילות הקלורית. מחקרים קודמים מצאו שיפור בקטבוליזם של חלבונים. לא נמצאה כל עדות לעליה בתנגודת לאינסולין בעקבות טיפול בהורמון גדילה רקומביננטי.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול בהורמון גדילה רקומביננטי מוביל לשיפור המצב התזונתית, הגדילה, ומספק יתרונות קליניים. כמו כן, הטיפול מתאים לילדים עם מחלות כרוניות אחרות הפוגעות בגדילה.

 

J Clin Endocrinol Metab 2006;91:4925-4929.

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני