יו”ר האיגוד לרפואת ילדים, פרופ’ סומך שיגר היום לקהילית רופאי הילדים את המכתב שלהלן העוסק בהחלטת שרת הבריאות להפסיק את ההפלרה בישראל, בניגוד להמלצות האיגוד.  להלן המכתב:

כידוע לכם על פי החלטת  שרת הבריאות  הפלרת המים בישראל אמורה להיפסק בימים אלו.

למרות פניות, בקשות ואזהרות מגופים מקצועיים וציבוריים שונים ובראשם האיגוד לרפואת ילדים ובניגוד לדעתם של אנשי המקצוע במשרד הבריאות, החליטה שרת הבריאות לוותר על ההפלרה.

במקביל להחלטה זו הפיץ משרד הבריאות הנחיות חדשות למניעת עששת בילדים. הנחיות אלו מצורפות להודעה.

ראוי לציין כי בעיתוי סמלי מאד דווקא באותו זמן בו הופסקה ההפלרה בישראל, פרסמה האקדמיה האמריקאית לפדיאטריה (AAP ) קוים מנחים לשימוש בתכשירים המכילים פלואוריד בילדים. (הערת המערכת: דיווח על כך באי-מד בקישור זה) במסמך החשוב הזה חוזרת האקדמיה ומביעה את תמיכתה בהפלרת המים ומצטטת את קביעת ה CDC המדרגת את ההפלרה כאחת מעשרת ההישגים החשובים של בריאות הציבור במאה ה- 20.

 נייר העמדה של ה- AAP קובע כי תופעת הלוואי היחידה שהוכחה מדעית הקשורה להפלרה הינה פלואורוזיס תופעה שהיא קוסמטית בעיקרה ובמרבית המקרים היא אינה גלויה לעין וניתנות הנחיות למניעתה.

להלן מספר ציטוטים מהנחיות ה- AAP , קביעות התואמות מאוד את עמדות האיגוד הישראלי לרפואת ילדים שהובעו בפני ראשי משרד הבריאות, אמצעי התקשורת ובכנסת:

Dental caries is the most common chronic disease of childhood, with 59% of 12-19  year olds having at least 1 documented cavity. Caries is the  silent epidemic that   disproportionately affects poor, young, and minority populations

 The only scientifically documented adverse effect of excess (nontoxic) exposure to fluoride is fluorosis .    .this condition is cosmetic with no detrimental health outcomes

Dietary fluoride supplements should be considered for children living in communities in which the community water is not fluoridated .

 Community water fluoridation is a safe, efficient, and cost-effective way to prevent tooth decay .

ולסיכום:

 Few topics have been as thoroughly researched, and the overwhelming weight

of the evidence—in addition to 68 years of experience—supports the safety

  and effectiveness of this public health practice  

למכתב צורפו גם ההנחיות החדשות של משה”ב:

היום חשוב מאי פעם – לצחצח ולנצח!

שיניים בריאות, חזקות ויפות תורמות רבות להתפתחות תקינה ולתחושת הביטחון וההערכה העצמית של ילדכם.חשוב לשמור על השיניים החל מגיל צעיר, מבקיעת השן הראשונה.

שיניים נשירות (שיני חלב) אמנם נושרות בבוא הזמן, אבל הטיפול בהן חיוני ומשפיע רבות על השיניים הקבועות שבדרך. שיני החלב עוזרות לילדכם לנשוך וללעוס מזון, תורמות למראה נאה, ולדיבור נכון, שומרות מקום לשיניים הקבועות מסייעות להנחותן למקום הנכון בפה. החיידקים הקיימים בפיו של ילדכם נצמדים לחניכיים ולשיניים, ואם לא מסירים אותם, מצטברת שכבה בהירה ודביקה המכונה “פלאק” )רובד השן(.

הסוכרים המצויים במשקאות ובמזונות שהילד צורך, הופכים בחלל הפה לחומצות על ידי חיידקי הפלאק והן גורמות לשיניים לאבד מינרלים וללקות בעששת. תהליך זה גורם להרס רקמות השיניים אצל פעוטות וילדים.

פשוט למנוע עששת אצל תינוקות וילדים:

1. הזנה מבקבוק ושימוש במוצץ

1.      אין להשכיב את התינוק לשנת לילה או למנוחת יום עם בקבוק ובו תרכובת מזון לתינוקות, חלב, מיץ פירות, מי סוכר או כל נוזל אחר שאיננו מים.

2.      אין לתת לתינוק בקבוק ובו שתייה ממותקת )לרבות משקאות חלב ממותקים( להרגעה או לפינוק במשך היום. צריכה תמידית של שתייה ממותקת בין הארוחות גורמת לציפוי חוזר ונשנה של החניכיים והשיניים בסוכרים.

מים הם המשקה הטוב ביותר לשתייה בין הארוחות והנוזל היחיד שמותר לילד להחזיק בפה למשך פרקי זמן ארוכים.

3.      אין לתת לתינוק מוצץ טבול בסוכר, בדבש או בכל ציפוי מתוק אחר.

4.      אין להוסיף סוכר או דבש למזונו של ילדכם.

5.      אין להעביר “מפה לפה” דברים המיועדים לתינוקכם; למשל, לטעום מזון בכפית שלו או לנקות את המוצץ בפה של מבוגר. פעולות אלה עלולות להעביר לפיו חיידקים הגורמים לעששת.

תזונה נבונה חיונית להתפתחות שיניים וחניכיים בעלות חוזק ועמידות מפני עששת.

2. ארוחות וחטיפים – צרור עצות מועילות:

•  תנו לילדכם חטיפים, כגון: ירקות, גבינות ופירות טריים.

•  קנו מזונות נטולי סוכר ו/או לא ממותקים.

•  הגישו מזונות המכילים סוכר רק כחלק מהארוחה ולא כחטיף, הרוק והנוזלים שילדכם

שותה בארוחה מסייעים בשטיפה של חלקיקי מזון שעל השיניים.

הגבילו את כמות החטיפים בין הארוחות. הפסקה בין הארוחות מאפשרת לרוק לשטוף את החומצה, ואילו כשאוכלים לעתים קרובות, הפה הופך לסביבה חומצית החשופה לעששת.

• אחרי אכילת חטיף מומלץ לשטוף את הפה במים.

מזל טוב – יש לנו שן ראשונה! איך מנקים אותה ואת החניכיים?

•                     ברגע שהשן הראשונה בוקעת, יש לנקות אותה מדי יום על ידי ניגוב בפיסת בד נקייה ולחה. יש לנגב גם את אזור החניכיים, שטרם צמחו בו שיניים.

•                     כאשר שיניים נוספות בוקעות, יש להברישן בעדינות במברשת שיניים קטנה בעלת סיבים רכים.

•                     בגיל שנתיים יש להתחיל להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד, בכמות השווה לאפון קטן בלבד. ילדים בדרך כלל בולעים את המשחה ולא יורקים אותה. בליעת כמות רבה מדי של פלואוריד לפני גיל שש עלולה לגרום לכתמים לבנים על השיניים הקבועות.

•                     יש להבריש את החלק הפנימי, את החלק החיצוני ואת משטחי הלעיסה של השיניים פעמיים ביום, בבוקר ולפני השינה, להסרת הפלאק.

•                     אל תשכחו לצחצח את הלשון!

•                     החליפו את מברשת השיניים של ילדכם3-4 פעמים בשנה. אפשרו לו לבחור בעצמו את המברשת!

רק לקראת גיל שש הילד מפתח מיומנות המאפשרת לו לצחצח את השיניים בעצמ. מתחת לגיל זה יש לסייע לילד לצחצח את שיניו ואף לבדוק אותן אחרי כל צחצוח.

ביקור ראשון אצל רופא השיניים

מומלץ לקחת את ילדכם לביקור ראשון אצל רופא השיניים, כשמלאו לו שנתיים, ולהתמיד בביקורים קבועים על-פי המלצת הרופא.

רופא השיניים יעקוב אחר התפתחותן התקינה של השיניים ויבדוק אם אין בהן סימני עששת. לרוב, הביקור הראשון נערך לשם בדיקה בלבד, עובדה המסייעת ליצור אצל הילד חוויה חיובית שתקל על ביקוריו העתידיים.

אם ילדכם משתמש בתרופות באופן קבוע, יש לידע על כך את רופא השיניים.

דוגמה אישית

הקפדה מצדכם על בריאות הפה והשיניים שלכם מעבירה לילדכם מסר ששמירה על בריאות הפה והשיניים היא הרגל יומיומי חיוני וחשוב.

אותן עצות טובות גם לשמור על בריאות שיני צעירים ומבוגרים

1.      תזונה נבונה: לאכול בצורה מסודרת. לאכול ארוחות קבועות. להמעיט באכילת מזונות עתירי סוכר ולהצמידם לארוחות.

2.      יש לצחצח שיניים פעמיים ביום עם מברשת שיניים מתאימה ומשחת שיניים המכילה פלואוריד בהתאם לגיל.

3.      יש לבקר בצורה קבועה אצל רופא השיניים כדי לקבל ממנו יעוץ בתזונה נבונה, שיפור הצחצוח ותוספי פלואוריד לפי הצורך.