Flu

סקירה חדשה מציעה שלושה שלבים לנזק מוחי על-רקע COVID-19 (מתוך J Alzheimers Dis)

סקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease מפרטת שלושה שלבי השפעה של COVID-19 על מערכת העצבים המרכזית וממליצה להשלים בדיקת MRI בחולים מאושפזים בכדי לזהות נזק נוירולוגי ולסייע בקביעת המעקב לאחר השחרור מבית החולים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עוד ועוד עדויות לפיהן נגיף SARS-CoV-2 עשוי להוביל לביטויים נוירולוגיים, כולל אובדן חוש ריח, פרכוסים, אירוע מוחי, בלבול, אנצפלופתיה ושיתוק מוחלט.

הכותבים מסבירים כי הנגיף נקשר לקולטן ACE-2 ולאחר שזה נקשר לתאי אפיתל בדרכי הנשימה, ולאחר מכן לתאי אפיתל בכלי הדם, הנגיף מוביל להתפתחות סערת ציטוקינים. ציטוקינים אלו מצידם מובילים לעליה בחדירות כלי דם, בצקת ודלקת מפושטת, כמו גם מעוררים התפתחות קרישיות-יתר, המובילה לקרישי דם קטנים וגדולים הפוגעים במספר איברים. במידה והנגיף חוצה את מחסום דם-מוח וחודר ישירות למוח, הוא יכול לתרום לתהליכי דה-מיילינציה או ניוון עצבי.

המומחים סקרו היטב את הספרות הרפואית אודות סוגיות נוירולוגיות משנית ל-COVID-19 ומתארים שלושה שלבים לנזק מוחי משנית ל-COVID-19:

·       שלב ראשון: הנזק הנגיפי מוגבל לתאי אפיתל באף ובפה. הנגיף נקשר לקולטני ACE2 המצויים בחלל הפה והפה, סערת הציטוקינים נותרת ברמה נמוכה ותחת שליטה. במהלך שלב זה, החולים עשויים לחוות הפרעה בחוש הטעם או הריח, אך לעיתים קרובות מחלימים ללא התערבות.

·       שלב שני: הנגיף מעורר תגובה חיסונית משמעותית, עם דלקת בכלי דם, עליה בגורמי קרישה ויצירת קרישי דם אשר עשויים לנדוד מהריאות אל המוח ולהוביל לאירוע מוחי. תסמינים נוספים בשלב זה כוללים עייפות, המיפלגיה, אובדן תחושה, ראיה כפולה, אפזיה, או אטקסיה.

·       שלב שלישי: סערת הציטוקינים בכלי הדם היא כה חמורה וגורמת לתגובה דלקתית נרחבת הנגיף חוצה את מחסום דם-מוח וחודר למוח וכך חודרים גם ציטוקינים ומרכיבי דם לפרנכימה של המוח וגורמים מוות תאי עצב ואנצפליטיס. בשלב זה ייתכנו פרכוסים, בלבול, דליריום, קומה, אובדן הכרה, או תמותה. חולים בשלב זה בסיכון גדול יותר להשלכות ארוכות טווח, מאחר ויש עדות כי חלקי הנגיף חודרים למוח והנגיף יכול להישאר רדום בתאי עצב למשך שנים רבות.

הנקודות העיקריות העולות מהסקירה נוגעות לכך שבחולים עם תסמיני COVID-19, דוגמת קוצר נשימה, כאבי ראש, או סחרחורות, ייתכנו תסמינים נוירולוגים אשר ייתכן ולא יזוהו בעת האשפוז, או לא יזכו להתייחסות מספקת. בחלק מהחולים הללו התסמינים הנוירולוגים עשויים לבוא לידי ביטוי לאחר השחרור מבית החולים.

בחולים מאושפזים עם COVID-19 יש מקום להשלמת הערכה נוירולוגית, ובאופן אידיאלי, השלמת בדיקת MRI של המוח לפני שחרור מבית החולים. בנוכחות ממצאים חריגים, יש להמשיך מעקב נוירולוגי לאחר 3-4 חודשים.

J Alzheimers Dis. Published online June 10, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה