ניתוח רפרקטיבי או חשיפה לגירויים סביבתיים עשויים להוביל להחמרת תסמיני וסימני עין יבשה, כך עולה מנתונים שהוצגו בפוסטר במהלך כנס ה-Women in Ophthalmology Summer Symposium, שנערך באופן וירטואלי.
סקירה של העדויות מחמישה מחקרים להערכת תוצאות ניתוח רפרקטיבי, חמישה מחקרים מחיי היומיום ו-12 מחקרים שנערכו בסביבה מבוקרת שימשה להערכת הנתונים אודות סימנים או תסמינים של התלקחות בחולים עם מחלת עין יבשה לאחר ניתוח עיני או חשיפה לטריגרים סביבתיים, דוגמת מיזוג אוויר, רוח, קריאה, לחות נמוכה ושימוש במכשירים דיגיטאליים. החוקרים מסבירים כי למרות שהמחקרים הללו לא בחנו באופן ספציפי את המונח התלקחות מחלת עין יבשה, דפוסי התלקחות סימנים ותסמינים תאמו להגדרה של התלקחויות עין יבשה.
מבין שלושה מחקרים להערכת התוצאות לאחר ניתוחי רפרקציה, אשר כללו הערכה של יציבות מסך הדמעות (Tear Film Breakup Time) לפני ניתוח ולאחריו, במחקר אחד דווח על הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המדידות בתחילת המחקר ולאחר המחקר, עם הבדלים משמעותיים בכל נקודות הזמן לאחר יום אחד, חודש אחד ועד שלושה חודשי מעקב אחר 18 חולים.
במחקרים שבחנו את חיי היומיום, שלושה התבססו על חללים עם סביבה מבוקרת להשראת תגובה עינית בתגובה לסימנים ותסמינים של מחלת עין יבשה. בשלושת המחקרים תועדה עליה מובהקת סטטיסטית בריכוזי MMP-9 (Matrix Metalloproteinase-9) מתחילת המחקר ועד שעתיים לאחר תחילת המבחן.
העליה המהירה בביטוי MMP-9 אחר חשיפה מעידה כי מערכת החיסון התורשתית משחקת תפקיד חשוב בהתלקחות מחלת עין יבשה וכי זו עשויה להוות סמן טוב להערכת התלקחויות אלו. נוכחות MMP-9 גם מעידה על הצורך בטיפול נוגד-דלקת רחב-טווח במקרים של התלקחות עין יבשה.
Women in Ophthalmology Summer Symposium; Aug. 26-29, 2021
לידיעה ב-Healio