Infertility

מהי הדרך הטובה ביותר להקפיד על דיאטת צום לסירוגין? (מתוך MedPage Today)

הגישה הטובה ביותר לדיאטת צום לסירוגין לשמירה על בריאות הלב עשויה לכלול גישה משולבת, כך כותב ד”ר אנדרו פרידמן מה-National Jewish Health בדנבר, המשמש כיו”ר משותף של קבוצת התזונה ואורח חיים של ה-American College of Cardiology.

ד”ר פרידמן מסביר כי צום הינה דרך נהדרת לשפר את המודעות של אדם לבחירות המזון. כאשר אדם אוכל רק 4 או 6 שעות ביממה, הוא נוטה באמת להגביל עצמו בבחירות המזון. המטרה במקרה זה היא להיות מודע לסוג האוכל שצורכים והכמות שצורכים.

חשוב להזהיר את המטופלים הבוחרים בצום לסירוגין אודות הסכנות האפשריות, כאשר חלק מהחולים אינם מתאימים לדיאטה זו. בחולה עם סוכרת שברירית או חולים הסובלים מהיפוגליקמיה או סינקופה, זו אינה הגישה המומלצת.

עוד חשוב לציין כי אמנם הגישה מבוססת על אכילה בשעות מסוימות במהלך היום, אך במידה ובאותו חלון קצר המטופלים בוחרים לאכול פיצה עתירת שומן ובייקון, אזי לא רק שהם לא יזכו לרדת במשקל, אלא אף תתכן עליה במשקל.

באשר לנתונים בספרות הרפואית, מכלול העדויות מעיד כי צום לסירוגין עשוי להיות אפשרות טובה לרדת במשקל ולשפר את המצב הבריאותי. עם זאת, חשוב לעשות זאת בצורה נכונה. בשלב זה הנתונים בנושא די מוגבלים, אך יש רמזים כי גישה זו עשויה להיות יעילה. לכן, ד”ר פרידמן לרוב מסביר למטופלים כי עליהם להקפיד לאכול מזון באיכות טובה, כולל פירות, דגנים מלאים וירקות ולהימנע ממזון מעובד ומוצרים שמקורם מן החי. המטרה היא לא לאכול מעל 3,000 קלוריות בארוחה אחת, אלא בתקופת זמן קצרה זו לאכול מגוון מאכלים שמקורם מן הצומח.

הגוף דורש זמן להתרגל לדיאטה זו, בעיקר באלו הרגילים לאכול כל שעתיים ולפתע אוכלים רק 4 שעות ביממה.

בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שהציעו כי הקפדה על ארוחת בוקר עשויה לספק הגנה מפני מחלות לב וכלי דם. ממצאים אלו עומדים בניגוד מסוים אל מול עיקרון צום לסירוגין ובהחלט אין מספיק נתונים בנושא בשלב זה.

בכל הנוגע לדיאטה קטוגנית, ד”ר פרידמן מודה כי הוא אינו תומך נלהב. נראה כי דיאטה זו עוזרת לחלק מהמטופלים לרדת במשקל, אך לא לכולם ואף עשויה להביא לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם בשל ההשפעה על פרופיל השומנים. לרוב ד”ר פרידמן ממליץ להימנע מדפוס דיאטה זה, אלא אם יש הצדקה ברורה. יש עדויות לפיהן בעקבות הירידה במשקל בחלק מאלו המקפידים על דיאטה זו חל שיפור בסוכרת, אך ד”ר פרידמן אינו בטוח מה קורה בטווח הארוך.

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה